השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
באיזה אופן חששו חז"ל שתשתכח תורת עירוב? • האם אפשר לערב ע"י יין? • ומה לכתחילה טוב לומר בשעת הנחת העירוב? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שפ"ז סעיף א' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
מבוי שכל בני החצרות השתתפו יחד, שיתופי המבואות לא מתירים את החצרות, וצריכים גם לערב עירובי חצרות, וטעם הדין הוא, כדי שלא ישכחו התינוקות תורת עירוב, שהרי התינוקות לא מכירים מה נעשה במבוי, ומבאר המ"ב, ששיטה זו סוברת, שמעיקר הדין, שיתופי המבואות כוללים עירובי חצרות, וכשם שמותר להוציא מהחצרות אל המבוי, מותר גם להוציא מהבתים אל החצר, כי כולם רשות אחת הם, אבל חז"ל חששו, שמא התינוקות לא יידעו את המושג של עירוב, ויראו שאבא ואמא מוציאים מהבית אל החצר, ויחשבו שמותר להוציא גם ללא עירוב, ולא יידעו שעשו עירוב במבוי, תשתכח תורת עירוב, ואם נעשו שיתופי המבואות בפת, הם מתירים להוציא מהבתים אל החצרות גם ללא עירובי חצרות, מכיוון שהתינוקות מכירים בפת שהיא עיקר חיי האדם, והתינוקות מבחינים בכך, ולא תשתכח תורת עירוב.
י"א, שאם לא עירבה כל חצר לעצמה, אין סומכים על השיתוף, וטעם שיטה זו הוא, כיוון שהחצרות השתתפו יחד, אבל לא הבתים שבחצר, ואסור להוציא מהבית אל החצר, אבל בכ"א יש אופן ששיתופי המבואות מועילים להתיר גם בחצרות, וזה באופן שכל חצר עירבה לעצמה, אבל החצרות לא עירבו יחד, שיהיה מותר להוציא מחצר לחצר לא דרך המבוי, אלא דרך פתחים שביניהם.
מבוי שיש בו חצרות עם בתים, והחצרות עירבו ביניהם אבל לא עשו שיתוף במבוי, מכיוון שהחצרות עירבו ביניהם, ממילא מותרים להוציא מהחצר למבוי, כי העירוב של החצרות זה במקום שיתוף, שהרי כל החצרות נעשו לרשות אחת, וממילא מותרים להוציא מהחצר אל המבוי, נמצא א"כ, שהשיטה השנייה סוברת, ששיתופי מבואות אינם מועילים לחצרות, אלא מועילים רק לחבר את החצרות יחד.
השיטה שלישית סוברת, שגם אם השיתוף נעשה ביין, מועיל להתיר גם את החצרות, כי שיתוף המבוי מועיל לאחד את כל החצרות עם בתיהם, והמנהג שלנו לא לעשות עירובי חצרות ושיתופי מבואות, אלא עירוב אחד בלבד, ע"י שכל דייר במבוי ובחצר נותן קמח, שממנו עושים פת, שהיא גם עירובי חצרות וגם שיתופי מבואות, והמ"ב מביא בשם הלבוש, שאין זה הטעם, כי מי אומר שבזמן הגמרא רק אחד מבני החצר נתן, וגם אם רק אחד מבני החצר נתן, הא נתן עבור כולם, ולכן אומר הלבוש, שאנחנו סומכים על הדעה הראשונה, ששיתופי המבואות מתירים גם את החצרות אם עירבו בפת, ואנחנו מערבים בפת, ולכתחילה יותר טוב לומר בפירוש בשעת הנחת העירוב, שמניחו גם לשם שיתוף, ובזה יוצא לכ"ע כמ"ש הריטב"א.