ברכת 'שהחיינו' על מגילה חדשה
שאלה: קנה מגילה חדשה – האם יכול לכוון גם על המגילה שלו כששומע מהבעל קורא את ברכת "שהחיינו" על המגילה?
תשובה: מבואר במשנ"ב (ס' תרצ"ב ס"ק א'), שלא מספיקה כוונת השומע להוסיף עוד דברים בברכת "שהחיינו" רק צריך גם כוונת המשמיע, עי' שם. וא"כ צריך לומר לבעל קורא שיכוון להוציא את פלוני עם ברכת "שהחיינו" עבור המגילה החדשה שלו.
אולם עי' משנ"ב (ס' ח' ס"ק י"ד), בשם פמ"ג שאם כמה קנו טליתות ביחד, צריך כל אחד לברך ברכת "שהחיינו" בעצמו, ולא שייך שאחד יוציא את חברו, משום שלכל אחד יש שמחה עצמית, עי' שם. וא"כ גם בזה לא יכול להוציאו, ולכן העצה היא שיצא בשתי הברכות הראשונות מהבעל קורא וברכת "שהחיינו" יברך בעצמו ויכוון גם על המגילה שלו.
דפיקות בשעת אמירת 'המן'
שאלה: האם רצוי להכריז לפני קריאת המגילה שלא ידפקו בשעת אמירת 'המן'?
תשובה: אדרבה, יש להרבות בדפיקות בשעת אמירת 'המן', שהרי המן בעצמו מרגיש כל דפיקה שדופקים עליו (הגר"ח קניבסקי שליט"א, וע"ע רמ"א סי' תר"צ סעיף י"ז).
השמטת אות בקריאת מגילה
שאלה: מעשה באחת הישיבות הגדולות שהבעל קורא קרא "בימים ההם מרדכי יושב", במקום "ומרדכי" יושב, ללא ו' החיבור (ושמעו אח"כ בטייפ שאכן לא אמר) – האם זה מעכב?
תשובה: יש סוברים שמכיון שאין בזה שינוי משמעות כלל, אין זה מעכב (הגראי"ל שטיינמן שליט"א, ועי' "ביאור הלכה" ס' תר"צ סע' י"ד סוד"ה אין מדקדקין).
ויש סוברים שאפילו אות אחת מעכבת במגילה, ויש לחזור ולקרוא משם (הגר"ח קניבסקי שליט"א).
קריאת המגילה לנשים
אנשים יכולים להוציא נשים בקריאת מגילה, אבל נשים אינן יכולות להוציא את האנשים, משום שחיובן הוא רק לשמוע מגילה ולא לקרוא את המגילה, כשנשים קוראות לעצמן, מברכות "לשמוע מגילה", או לשמוע מקרא מגילה (רמ"א סי' תרפ"ט ומשנ"ב סי' תרצ"ב סקי"א. ועי' משנ"ב סי' תרפ"ט סק"ח).
אחר קריאת המגילה לנשים, אפילו אם יש שם עשרה, אין מברכים ברכת "הרב את ריבנו" (עי' רמ"א תרצ"ב, א', ומשנ"ב ס"ק ח', כן הורו הגרי"ש אלישיב זצ"ל והגר"נ קרליץ שליט"א).
ריבוי עניים או ריבוי מתנה
שאלה: מי שיש לו חמישים שקלים, האם עדיף שיתן לחמישה עניים עשרה שקלים, או לתת לעשרה עניים חמישה שקלים?
תשובה: כיון שגם בחמישה שקלים יש קצת חשיבות (שאפשר לקנות בזה קצת אוכל), עדיף לתת חמישה שקלים לעשרה עניים, וכמבואר ברמב"ם (הל' מתנות עניים) שעדיף לתת הרבה נתינות (הגראי"ל שטיינמן שליט"א, והגר"ח קניבסקי שליט"א).
משלוח מנות בתוך אגרטל
שאלה: שולח עוגיות בתוך אגרטל עבור משלוח מנות, האם צריך טבילה?
תשובה: אם שולחים על צלחת רגילה יש ספק בחיוב טבילה, אבל אגרטל ( VASE ), היות שאין זה כלי המיועד לאכילה, אפילו אם מניח שם אוכל באופן ארעי, אין בו חיוב טבילה, וכעין המבואר בשו"ע (יו"ד ס' ק"כ ס"ק ט') שאם חותך אוכל עם סכין המיועדת לחתוך ניירות אין חיוב לטובלו.
חייב לבסומי
שאלה: מבואר ברמב"ם דהדין "חייב איניש לבסומי וכו' ", היינו בתוך הסעודה. וקשה אם נעשה שיכור, איך יברך ברכת המזון או שאר ברכות אחרונות?
תשובה: כמובן צריך להיזהר לברך ברכה אחרונה מיד כששם לב שעומד להשתכר כדי לא להפסיד ברכתו (הגר"ח קניבסקי שליט"א), ועי "ביאור הלכה" (ס' תרצ"ה א' ד"ה דלא ידע) בשם ה"חיי אדם" שאם מפסיד איזו ברכה או מצוה בגלל השיכרות, יצא שכרו בהפסדו.
השתכר ואיבד כסף
שאלה: השתכר ואיבד כסף שאסף לבני ישיבה, האם חייב לשלם?
תשובה: אפילו אם יש מצוה להשתכר בפורים (עי' שו"ע ס' תרצ"ה), בכל זאת, כל זמן שיש לו כסף של אחרים בידו אסור לו להשתכר (עי' "ביאור הלכה" שם בשם "חיי אדם" שאסור להפסיד שום מצוה), ונחשב לפשיעה וחייב לשלם.
מעריב באמצע סעודת פורים
אם נמשכה סעודת פורים בלילה והתפללו מעריב באמצע הסעודה, י"א שלא יאמרו "על הנסים" בברכת המזון, וי"א שבכל גווני אומרים, וע"כ מהנכון לברך ברכת המזון קודם תפילת ערבית (משנ"ב ס' תרצ"ה ס"ק ט"ז)