השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן ר"ד סעיף ו'
- דיני הברכות ליתר מאכלים -
מה מברך על מים שקלטו טעם יין מהזגים לאחר סחיטתם? | עירב תאנים בזגים | שותה מים כדי להוריד מאכל שנתקע בגרונו, האם מברך עליהם? | שתה מיץ רק כדי להוריד המאכל שנתקע בגרונו
סעיף זה עוסק בענין ברכתו של "תמד", דהיינו, אחרי שסוחטים את הענבים ויוצא היין, שופכים על הזגים מים, והמים קולטים את מעט טעם היין שנשאר בזגים, ומבואר, שיש ב' סוגי תמד, יש סוג ענבים שדורכים אותם ע"י קורה, ולאחמ"כ לא נשאר בהם יין, וא"כ כאשר שופך עליהם מים שיעור של רבע מול שלשת רבעי, מברכים על זה עדיין הגפן, וכמו שלמדנו לגבי שמרים של יין, שכאשר שפך מים עליהם וקיבלו טעם של יין, עד כמות של רבע מול שלשת רבעי מברכים עליהם הגפן, דהיינו, אם שפך ג' כוסות מים על גבי שמרים או ע"ג תמד, ואח"כ רואה שיש שם כמות של ד' כוסות יין, נמצא א"כ שיצא מהשמרים כוס אחד מול שלשה, הדין הוא, שעדיין ברכתו הגפן, אבל אם זה למעלה מכך דהיינו ששפך ג' כוסות מים וקיבל תוצאה של שלש וחצי כוסות שיצאו משם, מברך שהכל, ויש סוג שדורכים על הענבים ברגל, ודריכה זו לא מוציאה כ"כ את היין מהזגים, וכיון שכך, בכל גווני יברכו על המים הגפן, ואפילו שנשאר כמות פחותה, אנחנו אומרים שהמים קיבלו את טעם היין.
אדם שרצה שיצא הרבה טעם מהזגים, ועירב בהם תאנים ועי"ז המים קיבלו את טעם התאנים, כיוון שהזגים הם ללא יין והתאנים הם שלמות, והשפעתם מרובה מהשפעת הזגים, באופן כזה מברך שהכל.
המ"ב מביא שיש מי שחולק ואמנם מברכים שהכל אבל זה מספק, ונ"מ לעניין ברכה אחרונה, כי אם מברכים שהכל משום שוודאי שהתאנים נתנו טעם במים, ברכתם האחרונה היא נפשות, אבל אם משום ספק איזה טעם הוא המרובה, א"כ הספק הוא גם לגבי ברכה אחרונה, ולכן צריך להחמיר ולשתות עם זה רביעית יין ואז יברך מעין ג' ונפשות.
סעיף ז'
על מים מברך שהכל, ובתנאי שהוא צמא, ובמ"ב כתב, לאו דווקא צמא, אלא כל שהחיך נהנה מהמים, מסתמא הוא צמא קצת.
אם נחנק כתוצאה ממאכל שנבלע לו בגרון, ורוצה להוריד את המאכל ושותה מים, לא מברך עליהם, ואם שתה לצורך זה שאר משקאות או אכל שאר מאכלים, מברך, דסוף סוף נהנה מזה.