"לא תעשון כדמות שמשי המשמשים לפני במרום" – עבודה זרה דף מג.
האם מותר לצייר את השמש? האם סמלו של אחד הבנקים בארצנו, המורכב מציור של חצי שמש, אינו נוגד את ההלכה? האם מותר לגננת לצייר את השמש ואת הירח עם ילדי הגן? שאלות אלו ועוד רבות אחרות נידונו בספרי הפוסקים, כאשר גמרתנו משמשת להם כמעיין שופע של מקורות לנושא זה.
מבואר בסוגייתנו, שהפסוק (שמות כ/כ) "לא תעשון אתי", העוסק באיסור עבודה זרה, כולל גם איסור "לא תעשון כדמות שמשי המשמשים לפני במרום", כלומר, אסור ליצור דמויות של שמש, ירח, כוכבים, מלאכים ושאר צבא השמים. בהקשר לכך שואלת הגמרא, הלא בביתו של רבן גמליאל נשיא ישראל היתה טבלה ובה צורות שונות של הלבנה שהוצגה בפני עדים שבאו להעיד על ראיית מולד הלבנה, ושנועדה לבדוק את אמיתות דבריהם. נסקור להלן, אחדות מן התשובות המנויות בגמרתנו על שאלה זו, וניווכח בהלכות הרבות הנלמדות מכל אחת מהן.
אסור להשהות צורות גרמי השמים אף שלא נוצרו באיסור: לפי תירוץ אחד מן התירוצים בגמרתנו, דמויות הירח שהחזיק בהן רבן גמליאל נעשו על ידי עובד כוכבים. ואף שמדרבנן אסור לאדם להשהות בביתו כל דמות של אחד מגרמי השמים, שמא יחשדוהו שהוא עובד אלילים, מכל מקום, חשד זה אינו קיים במקום שמצויים בו בני אדם רבים, וביתו של רבן גמליאל נחשב כמקום ציבורי, מאחר שרבים באים אליו. מכאן למדו, שאסור לאדם להשהות בביתו צורות אלו, אף שלא נוצרו על ידו באיסור [ראוי לציין את הסברו של הגר"א (ס"ק כ"א) בדעת הרמב"ם, שאין איסור שהייה אלא בציורי אדם ולא בשאר הצורות, עיי"ש].
ציורים בגן ילדים: לפי תירוץ נוסף בגמרא, מאחר שהצורות האלו נועדו לצורך לימוד, אין איסור בדבר. מכאן, נפסק להלכה ("שולחן ערוך" יו"ד סי' קמ"א סעי' ד') "ואם הם להתלמד, להבין ולהורות, כולן מותרות". לצורך לימוד, מוסיף הש"ך (שם ס"ק כ"ו), לא זו בלבד שאין איסור להשהותן, אלא אף מותר ליצור אותן. עם זאת, מציין ה"חתם סופר" זצ"ל (שו"ת יו"ד סי' קכ"ח), כי היתר זה אינו אלא לצורך לימוד תורה, אך לא לצורך לימוד אומנות הפיסול. נציין, כי כל האמור לעיל מתייחס לעשיית צורת חמה או צורת לבנה, בולטת או שוקעת. אולם, נחלקו הפוסקים, אם יש איסור בציור בלבד, שאינו בולט ואינו שוקע (יו"ד סי' קמ"א ב"דרכי משה" ס"ק ה', ט"ז ס"ק י"ג, ב"נקודות הכסף" שם, וב"פתחי תשובה" ס"ק ו'). בהקשר לכך כתב הגר"ש וואזנר זצ"ל (שו"ת "שבט הלוי" ח"ז סי' קל"ד), כי לכל הדעות, מותר לצייר לילדים את גרמי השמים, ואף לעשות צורות שלהם, בעת לימוד פרשת בראשית העוסקת בבריאת השמש, הירח והכוכבים או לצורך לימוד פרשת וישב, בה מתואר חלום יוסף הצדיק.
ההבדל בין השמש לבין הירח: כאשר נעיין בסוגייתנו, נבחין בדבר מעניין. הלא רבן גמליאל החזיק טבלה זו שבה צורת הירח כדי להראותה לפני העדים שבאו להעיד על מולד הלבנה. מאחר שבתחילת החודש הירח מופיע בצורת חרמש, כנראה שגם בטבלה זו היו צורות שונות בדמותה של הלבנה בראשית החודש, ולא הופיעו בה דמויות של ירח מלא. למרות זאת, הקשתה הגמרא, כיצד רשאי היה רבן גמליאל ליצור דמויות אלו ולהחזיקן ברשותו, ולכאורה, מקושיה זו ניתן להסיק, כי גם חלק מן השמש אין לצייר. אולם, סברה יפה כתב הגר"ש ואזנר זצ"ל (שם), להבדיל בין השמש לירח. אמנם הירח עגול הוא, אך במרבית החודש אין הוא נגלה לעינינו כי אם באופן חלקי. לעומת זאת, השמש נגלית במלוא הדרה בכל שעות היום, למעט בזמן הזריחה והשקיעה. מעתה, דווקא צורה של ירח חלקי אסורה, שכן, כך רגילים בני אדם לראותו, אך צורת שמש חלקית אינה אסורה.
לפיכך, מותר לצייר את השמש בעת זריחתה ובעת שקיעתה, או כאשר חלקים ממנה מוסתרים על ידי עננים, וסמלו של הבנק המורכב מציור של חצי שמש, כמו גם בתי מסחר אחרים המשלבים את השמש בסמלם המסחרי, אינו סותר את ההלכה.
ציור שמש ללא קרניים: יש לציין, כי האיסור ליצור את דמותה של השמש תקף, רק כאשר היצירה מושלמת וכוללת את קרני השמש. זאת, מדייק המהריא"ץ (שו"ת יו"ד סי' פ"ג) מגמרתנו, האוסרת על יצירת "חמה" ולא כתבה באופן סתמי, עיגול. היינו, רק יצירה הדומה מאד לחמה האמיתית אסורה, ולא עיגול בעלמא (ע"ע "מנחת חינוך" מצווה ל"ט, ו"דברי מלכיאל" ח"ג סי' נ"ח).