מה הדין במי שטעה ואמר 'על הנסים' בברכת 'רצה'?
בימי החנוכה אומרים 'על הנסים' בכל התפילות: שחרית, מוסף (בשבת ובראש־חודש), מנחה וערבית; וכן בברכת־המזון. מקום האמירה בברכות ההודאה: 'מודים' ו'נודה לך', מפני שענינם של ימי החנוכה – כמו ענינהּ של אמירה זו – הוא הודאה על הניסים שנעשו עמנו בימים ההם.
ומי ששכח לומר על הניסים אינו צריך לשוב ולהתפלל או לברך, אך אם הבחין בכך קודם שאמר את שם השם בסיום ברכת מודים, או נודה לך, ישוב לומר על הניסים במקומו הראוי; ואם הבחין בכך לאחר שסיים את הברכה, יאמר בסיום התפילה – לפני "יהיו לרצון…" (לאחר 'אלוקי נצור' – שולחן שלמה והגרי"ש אלישיב) – או בסיום ברכת־המזון – לפני "הרחמן הוא יזכנו…" – נוסח זה: "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כשם שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול…", והגר"ח קניבסקי כתב שיש לנהוג כן אף בשבת.
ומי שטעה ואמר על הניסים בברכת 'רצה' (כדרך שאומרים בה 'יעלה ויבוא') אין זה נחשב ל'הפסק' בתפילה, אולם אם הבחין בטעותו טרם שסיים ברכת מודים – כתב החיד"א שיאמר על הניסים שנית, במקום הנכון, וכן הורו הגר"נ קרליץ והגר"ח קניבסקי.
[שו"ע תרפב, א-ב, משנ"ב ב, ד ו־ה, ושעה"צ ב; ביאורים ומוספים דרשו, 2 ו־6]
מדוע קוראים הלל שלם בחנוכה?
בכל שמונת ימי החנוכה קוראים 'הלל השלם'; לדעת החתם־סופר יתכן שחובת קריאת ההלל היא מדאורייתא; לדעת הנצי"ב חובתה מדרבנן; ובספר עמק־ברכה כתב שהדבר שנוי במחלוקת ראשונים.
ולענין נשים – מדברי המשנה־ברורה נראה שהן פטורות מקריאת ההלל, וכן דעת הגרש"ז אויערבך והגרי"ש אלישיב; אולם, לדעת החוות־יאיר והשדי־חמד נשים חייבות בקריאת ההלל, וכן דעת הגר"מ פיינשטיין; והגר"ש ואזנר כתב שיש מקום לחייבן.
ועל קריאתו ללא דילוגים בכל שמונת הימים, בשונה מחג הפסח – בו נאמר ההלל בשלֵמות ביום הראשון בלבד וביתר הימים הוא נאמר בדילוגים – כתב הבית־יוסף בשם שבולי־הלקט שלשה טעמים:
האחד – שכל יום משמונת הימים נחשב כנס נוסף, שראוי לומר עליו הלל בפני עצמו; השני – שלמנהג 'המהדרין מן המהדרין', שהוא מנהגנו כיום, חלוקים הימים במספר הנרות, ובכך דומה חנוכה לחג הסוכות, שאומרים בו הלל השלם בכל הימים מפני שמספרי קרבנותיהם שונה זה מזה; והשלישי – שבחנוכת חומת ירושלים בימי עזרא הסופר אמרו הלל בעת הקרבת הקרבנות, ויש להניח שבדומה לכך אמר כל אחד מהנשיאים הלל השלם בעת הקרבת קרבנותיו בחנוכת המזבח, וכיון שבכל יום מימי החנוכה אנו קוראים בתורה את פרטי קרבנותיו של אחד מהנשיאים, אנו אומרים גם הלל השלם, מעין אמירתו על־ידי הנשיא.
[שו"ע תרפג, א, ומשנ"ב, א; ביאורים ומוספים דרשו, 1-2]