האם ניתן לקיים מצות מתנות לאביונים בצ'ק?
לדעת הגרש"ז אויערבך, הגרי"ש אלישיב, הגר"ש וואזנר והגר"ח קניבסקי, ניתן לקיים מצות מתנות לאביונים באמצעות צ'ק 'מזומן' – דהיינו שנושא תאריך של יום הפורים או קודם לכן – אם ניתן לקבל כסף תמורתו מ'גמ"ח' או משכנים וחברים, ולחילופין, לרכוש באמצעותו בחנות ביום הפורים; אולם לדעת הגר"נ קרליץ אין יוצאים בכך ידי חובה אלא כשניתן לפדותו בבנק ביום הפורים.
ובנתינת צ'ק דחוי לגבאי צדקה, כשהגבאי נותן לאביונים את תמורתו בכסף מזומן – לדעת הגר"נ קרליץ צריך הגבאי לזַכות את הכסף לבעל הצ'ק טרם נתינתו לאביונים, אולם לדעת הגרי"ש אלישיב והגר"ח קניבסקי אין צורך בכך.
[ביאורים ומוספים למשנה ברורה 'דרשו', תרצד, 4]
האם מותר להתחפש לכומר?
מעיקר הדין מותר לאשה להתחפש בפורים לגבר וכן להיפך, ואין בכך איסור "לֹא יִהְיֶה כְלִי גֶבֶר עַל אִשָּׁה וְלֹא יִלְבַּשׁ גֶּבֶר שִׂמְלַת אִשָּׁה", משום שאין עושים זאת אלא לשם שמחה בעלמא; אולם האחרונים הזהירו שלא לעשות כן. ולדעת הגרי"י קניבסקי, יש להקל בכך לילדים שלא הגיעו לגיל 'חינוך', וכן דעת הגרי"ש אלישיב; אך החזון איש הורה שלא להלביש תחפושת כזו אף לתינוק.
ולבישת מלבושי גויים כתחפושת, כגון תחפושות של המן ואחשורוש, דעת הגר"ח קניבסקי שאין בה איסור "וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ", אך אין ראוי לעשות כן. ברם, תחפושת מענייני עבודה זרה, כבגדי כומר וכדומה – דעת הגרי"ש אלישיב שאסורה מן הדין, משום "וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ".
[ביאורים ומוספים למשנה ברורה 'דרשו', תרצו, 52-53]
האם נשים וילדים מצוּוים בשתיית יין בפורים?
לדעת הגרי"ש אלישיב והגר"ש וואזנר אין לנשים לשתות יין לשָׁכרה בפורים, ולדעת הגרח"פ שיינברג לא תשתינה אף כשיעור 'רביעית', אולם לדעת הגרי"י קניבסקי עליהן לשתות מעט יין. וכן דעת הכף החיים בנוגע לאדם שהיין מזיק לבריאותו, שאינו מחויב במצות השתייה, אך ישתה מעט יין כדי לקיים את הנאמר במגילה: "ימי משתה ושמחה".
ובנוגע לילדים – דעת הגר"נ קרליץ שאין חובת 'חינוך' במצוה זו; ויש לכך סמך בפירוש הגר"א על הכתוב: "וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם", ימי הפורים – מצות משתה ושמחה, לא יעברו מתוך היהודים – הגדולים, וזכרם – קריאת המגילה, לא יסוף מזרעם – שאף הקטנים חייבים בה.
[ביאורים ומוספים למשנה ברורה 'דרשו', תרצה, 14]