יום שני כ' באדר תש"פ
האם ניתן ללוש בצק למצות במי פירות שנמהלו במעט מים לפני הלישה?
כפי שלמדנו, אין ללוש את הבצק למצות במים ובמי פירות יחד, משום שמי הפירות מאיצים את החמצת הבצק. ונחלקו הפוסקים האם דין זה אמור רק באופן שעירבו את מי הפירות והמים בקמח בזה אחר זה, או גם במקרה שנמהלו מעט מים במי הפירות לפני הלישה, ו'התבטלו' בהם, ולאחר מכן עירבו אותם יחד בקמח.
ולהלכה – לדעת המשנה ברורה, מאחר ויש מהראשונים שסוברים שאין חשש חימוץ כלל בלישה במי פירות שנמהלו בהם מעט מים, ניתן להקל באופן זה שהמים התערבו במי הפירות לפני הלישה, וללוש בהם את הבצק. ולדעת החזון איש, אין להקל.
[ביה"ל תסב, ג, ד"ה הואיל; ביאורים ומוספים דרשו, 32]
באיזה יין מותר ללוש בצק למצות למרות שמעורבים בו מים?
בהמשך לאמוּר: מים המתערבים ביין בתוך שלושה ימים לדריכת הענבים בגת, הופכים בתום התסיסה הראשונית של שלושת הימים ליין. ולכן, יין שהתערבו בו מים בתוך שלושה ימים לדריכה, מותר ללוש בו בצק למצות לאחר תום התסיסה הראשונית, כיון שהמים המעורבים בו אינם מחמיצים את הבצק, ודינו ככל בצק שנילוש ב'מי פירות' (ראה שו"ע לעיל, א).
אולם, בתוך שלושה ימים לדריכה, או אם המים התערבו ביין לאחר שלושה ימים מהדריכה, המים אינם בטלים ביין, ואסור ללוש בצק למצות בתערובת זו של יין ומים.
[שו"ע תסב, ג, משנ"ב י-יא, ושעה"צ יא]
מהו דין 'ניצוק' המיוחד להלכות יין נסך?
באיסורי יין נסך ו'סתם יינם', דהיינו סתם יין של גויים, ישנו דין מיוחד הנקרא 'ניצוק', שפירושו: קילוח זקוף מלמעלה למטה, שאינו נחשב כחיבור לענין טומאה וטהרה, ולא לענין איסורים אחרים, אך נחשב כחיבור לענין יין נסך.
ולדוגמה: חבית של יין כשר, שפתחו את הברז הקבוע בה, והיין מקלח דרכה לתוך כלי שבתוכו יין נסך, היין שבחבית נחשב כמעורב ביין נסך, ונאסר מחמתו; אולם, אם בחבית היין מעורבים מים בכמוּת הראויה ל'ביטול' כמוּת היין האסור שבכלי – היין האסור בטל במים, ואינו אוסר את היין.
[סעיף ג וס"ק ט; ביאורים ומוספים דרשו,14-15]