יום ראשון כ"א בשבט תש"פ
האם ניתן להוסיף מלח לבצק המצות?
לדעת השולחן ערוך, לכתחילה אין להוסיף מלח לבצק של המַצּוֹת, משום שיש לחשוש שהמלח יחמם את הבצק ויאיץ את חימוצו; אך בדיעבד, המצות מותרות באכילה בפסח.
ולדעת הרמ"א, אם הוסיף את המלח במכוּוָן, המצות אסורות באכילה אף בדיעבד, אך מותרות בהנאה. ואם עשה כן בשגגה, המצות מותרות אף באכילה. ואף אם עשה כן במכוּון – אם כמוּת המלח קטנה, ואפה את המצות מיד לאחר הוספת המלח, הרי הן מותרות באכילה.
ויש אומרים שיתכן כי דברי הרמ"א אמוּרים רק במלח הנחפר מן הקרקע, ואילו במלח יָם, אף אם הוסיף את המלח במזיד, המצות מותרות באכילה; אך יש אומרים שאין הבדל בין סוגי המלח.
[שו"ע תנה, ה, משנ"ב מ, מב ו־מג, וביה"ל ד"ה נוהגין; וראה שעה"צ מט-נ; ביאורים ומוספים דרשו, 72]
האם ניתן לקיים את מצוַת אכילת מצה במצה מתובלת?
לכתחילה אין לתבל את הבצק של המַצּוֹת, משום שיש לחשוש שהתבלין יחמם את הבצק ויאיץ את חימוצו; אך בדיעבד, המצות מותרות באכילה בפסח. אולם, לדעת הרמ"א, מצות שתובלו בתבלין ה'פִּלְפֵּל', אסורות באכילה.
ולקיום מצוַת אכילת מצה בליל הסדר, אין להשתמש אף במצה המתובלת בתבלינים אחרים, כדין 'מצה עשירה', דהיינו מצה שנילושה ביין, שמן או דבש, שאין יוצאים בה ידי חובת אכילת מצה, משום שאינה עונה להגדרת 'לחם עוני' הכתובה בתורה.
ומאידך, אף למנהג בני ספרד, האוכלים 'מצה עשירה' בערב הפסח, יש להימנע מאכילת מצה זו כדין מצה רגילה שניתן לקיים בה את מצות אכילת מצה; מפני שאינה 'עשירה' ממש, אלא רק מתובלת.
[שו"ע תנה, ו, משנ"ב מו, ושעה"צ נג; וראה משנ"ב מח-מט; ביאורים ומוספים דרשו, 79; שו"ע תסב, א]
האם ניתן ללוש בצק למַצּוֹת ב'מים שלנו' שהתערבו בהם 'מים שלא לנו'?
כפי שלמדנו, חכמינו ז"ל תיקנו שלא ללוש את הבצק למַצּוֹת כי אם ב'מים שלנו'. ומים שלנו, שהתערבו בהם 'מים שלא לנו' – אם המים שלנו מהווים רוב בתערובת, ניתן להשתמש בהּ ללישת המצות.
ויש אומרים שבשעת הצורך, ניתן ליצור תערובת כזו לכתחילה, ולהשתמש בה ללישת המצות; ובלבד שיערבו את המים בשלב לפני הלישה, ולא לאחריה. אך יש אומרים שלכתחילה אין ליצור תערובת כזו ולהשתמש בה.
ואם התערבו בתערובת כזו פעם נוספת מיעוט מים 'שלא לנו', אך בצירוף המים שלא לנו שהתערבו בפעם הראשונה, מהווים המים שלא לנו רוב בתערובת – נחלקו הפוסקים אם התערובת כשרה ללישת המצות; ולכל הדעות, לכתחילה אין ליצור תערובת כזו.
[שו"ע תנה, ד, ומשנ"ב לח-לט; וראה עוד שם; ביאורים ומוספים דרשו, 62-63]