השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
שלשה כפרים הממוקמים בצורת משולש כיצד יהיו מותרים ללכת בשבת מאחד לשני? • מהו התנאי לקריאת מקום בשם 'עיר'? • וכיצד שכונה אחת הופכת מקום שלם לעיר? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שצ"ח סעיף ח' – סעיף י' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
שלשה כפרים הממוקמים בצורת משולש, שניים חיצוניים, ואחד ביניהם פנימי עמוק ורחוק יותר, והמרחק בין השניים החיצוניים, הוא מרחק גדול, יותר מארבעת אלפים אמה, אם המרחק שבין החיצוניים לאמצעי, הוא מרחק של עד אלפים אמה, רואים כמו שהכפר האמצעי הרחוק ממוקם בין שניהם, ואז, אם המרחק בין כל אחד אל הכפר האמצעי, הוא מרחק של קמ"א אמות ושליש, הדין הוא, שכל שלשת הכפרים מתחברים יחד, ומותר ללכת בשבת מכפר אחד לשני, ומודדים את האלפיים האמה מחוץ לכפר האחרון, אע"פ שבאמת הכפר האמצעי נמצא רחוק ולא נמצא בין שניהם, בכ"א רואים כאילו הוא נמצא בין שניהם.
הרמ"א מביא י"א שסוברים, שאם המרחק בין החיצוניים לאמצעי הוא עד אלפיים אמה, שניהם מצטרפים להיות כעיר אחת לעניין שיהיה מותר להם ללכת מאחד לשני, ומשם מודדים את אלפיים אמה, אבל האמצעי לא יכול ללכת אל החיצוניים, כיוון שאם הוא יוכל ללכת אל החיצוניים, מפסידים אותו מהצד השני, בכך שהוא לא יקבל את האמות שבצד השני.
לעניין הלכה אומר המ"ב, שנוקטים כהדעה הראשונה, ובדברי סופרים הולכים אחר המקל, וגם הפנימי מותר לו ללכת עד החיצוניים, ומשם מודדים לו אלפיים אמה, ומודדים לאמצעי אלפיים אמה מחוץ לחיצוניים, והוא לא מפסיד לצד השני, אלא הוא מרוויח לכל הכיוונים, שיכול ללכת עד החיצוניים, ומשם ולהלן אלפיים אמה, וגם יכול ללכת אלפיים אמה לצד השני, מהמקום בו הוא נמצא באמת.
אע"פ שלמדנו לעיל, שרק בית דירה מצטרף לעיר, ודירה שנמצאת מחוץ לעיר, אם היא נמצאת עד שבעים אמה ושני שלישים, היא מצטרפת ונעשית כחלק מהעיר, ומודדים אלפיים אמה מאותו בית דירה, אבל צריך שתהיה בית דירה בכדי להצטרף, בכ"ז יש אופן שהנחל מצטרף לעיר, ומודדים את האלפיים אמה משפת הנחל והלאה, והוא, שאם יש מציבה על שפת הנחל, ע"י אותה מציבה אפשר להשתמש בנחל, וגם כאשר הנחל מלא בגשמים, אותו נחל נהפך להיות כחלק מהעיר, ומודדים את האלפיים אמה משפת הנחל והלאה, ואע"פ שהנחל אינו בית דירה, מבאר המ"ב, שע"י המציבה שהיא ד' אמות, כיוון שהנחל הוא לפני כל העיר וכולם משתמשים בו, הוא חלק מהעיר עצמה.
כדי שהעיר תחשב 'עיר', צריך שיהיו בה דיורים קבועים, אבל דיורים ארעיים שמפוזרים ונודדים לפי המרעה שלהם, לא נחשבים כעיר אחת, ואז מודדים לכל אחד ואחד מפתח ביתו אלפיים אמה, וכאשר מדובר בעיר, כל תושבי העיר מודדים מהבית שבסוף העיר אלפיים אמה, ואם יש להם היקף מסביב ע"י מחיצה, נחשב כל השטח כד' אמות, ומודדים את האלפיים מסביב ההיקף.
אם יש באותו אזור מגורים שלש חצרות, שבכל חצר יש שני בתים של אבן, אותה שכונה הופכת את כל המקום כולו לעיר, וכולם הם קבע, ומרבעים אותה כדין עיר, עם אלפיים אמה מקצה העיר, ולא מפתח ביתו של כל אחד.