בשו"ת אמרי דוד (לרבי דוד הלוי הורוויץ זצ"ל אב"ד סטניסלאב – סי' רכב סק"ב) דן אם יכולים לטבול בנפט כמו במקוה של מים, או במעיין של נפט.
וכתב שאין לנפט דין מים, דשנינו במקוואות (א,ח) "למעלה מהן מים מכין [מים נובעים שהן מלוחים או חמים – רע"ב] שהן מטהרין בזוחלין". וכן שנינו בפרה (ח,ט) "המים המכים, פסולים, אלו הן המכים, המלוחים והפושרים", ולא חשיב "נפט" בהדייהו, כי נפט לא נקרא מים, ובתורה כתיב "אך מעיין ובור מקוה מים" דווקא וכו', ולא מישתמיט בש"ס תנא או אמורא לקרוא ל"נפט" – "מי נפט".
ובשו"ת אמרי יושר (לרבי מאיר אריק זצ"ל – ח"ב סי' לא) דן בשאלה, שנבקעה מכונת הגז בבית המרחץ ונשפך משם הרבה נפט למקוה, וכתב: "ומה שמסופק כת"ר דאולי נפט דינו כמים לענין מקוה דנובע מהארץ, כמו מלח ושלג, לא מצאתי גילוי לזה". ועי' עוד בשו"ת מנחת שלמה (להגרש"ז אויערבאך זצ"ל תנינא סי' עז) שכתב: שמצד הסברא נראה דנפט לא נחשב כלל כמים משום שכולו בוער ושורף, ומתחילה ועד סוף הוא נהפך לאש ומהיכי תיתי נימא דחשיב מים, אך אם נאמר שגם נפט קרוי מים מפני שהוא נוזלי כמו מים, מ"מ אפשר שרק הגדל בים הוא דממעטינן מטומאה משא"כ נפט נראה דחשיב כגדל ביבשה ולא כגדל בים, משום שגודל בקרקעית הים. ועי' בשו"ת מנחת יצחק (ח"ח סי' עו) לגבי שפיכת "כלור" למקוה, שדן בדין טבילה בנפט.
(קו ונקי)