אדם שיש באפשרותו לאפות מצות ע"י גוי או חש"ו, ע"י מי יאפה? • מה היא הגדרת חש"ו לעניין אפיית המצות? • ומה הדין אם קטן רוצה לעשות את הנקבים שבמצות? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן ת"ס סעיף א' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה
צריכים לאפות את המצות לשמה, ולכן, אין לאפות מצות מצוה ע"י גוי או ע"י חש"ו, והטעם, כיוון שכתוב 'ושמרתם את המצות', ומשמע מזה, שיתכוון בשמירה זו לשם מצה של מצוה, וגוי או חש"ו אינם בני שמירה, ואפילו ישראל עומד על גבם, לא מועיל, ולא יוצא יד"ח מצה אפילו בדיעבד בליל יו"ט ראשון של חג הפסח, ויש פוסקים שאומרים, שמצה שנעשית ע"י גוי או חש"ו, כשרה באם ישראל עומד על גביו, ואפשר לסמוך על זה כשא"א בעניין אחר, וטוב שהישראל העומד על גביו יסייע גם כן קצת, ואם יש לפניו ב' אפשרויות, או לעשות את המצה ע"י גוי, או ע"י חש"ו, יעשה ע"י חש"ו, ובאופן שישראל עומד על גבם.
לעניין ישראל עומד על גבם, לא יסתפק במה שאומר הגדול שעומד על גבם פעם אחת לפני העשייה שיעשו לשם מצות מצה, אלא צריך להזהירו בכל שעה על זה שלא יסיחו דעתם מזה, ולעניין חרש, מדובר בחרש שאינו שומע ואינו מדבר, כי אם הוא מדבר ואינו שומע, אינו בכלל חרש, וקטן, היינו שלא הגיע לי"ג שנים ויום אחד, וקטנה בת י"ב שנים, ושוטה, היינו שמאבד מה שנותנים לו, ואמר המ"ב, שקטן וקטנה פסולים לתת את המים לתוך הקמח, כיוון שיש שיטה הסוברת, שנתינת המים לתוך הקמח נחשבת כלישה, שהרי מבואר בסעיף שלנו, שקטן וחש"ו או גוי פסולים ללוש את מצות המצוה.
אמנם לשון השו"ע 'אין לשים מצת מצוה', ולא 'אופים', אבל מביא המ"ב בסק"א, הוא הדין עריכת המצה, ולעניין ניקוב המצה, טוב להיזהר שלא לעשות ע"י גוי או חש"ו, ויש שמקילים אפילו לכתחילה לעשות את הנקבים ע"י קטן, כיוון שגם גדולים עומדים על גבם.
עוד מביא המ"ב בסק"ב, אמנם לשון השו"ע, אין לשים מצת מצוה, דהיינו, רק אותה מצה שנאכלת לקיום מ"ע של אכילת מצה בליל יו"ט ראשון של פסח, היא לא נעשית ע"י גוי וחש"ו, משא"כ שאר המצות שנאכלות בשאר ימי הפסח, א"צ שימור לשם מצוה רק שיזהר שלא יהיה בהם חמץ, ואם היהודי רואה שלא החמיץ, אין בזה בעיה, אבל ישראל קדושים הם, ונהגו לעשות שימור לשם מצה בכל המצות שנאכלות במשך ימי הפסח, וממילא, לא עושים אותם ע"י גוי או חש"ו.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א