האם מספיק לשתות לקיום מצות פת שחרית?

הדף היומי בהלכה ה' באלול מתחילת סימן קנ"ז עד סימן קנ"ח סעיף ב'
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

האם מספיק לשתות לקיום מצות פת שחרית?
מתי זמן קביעות סעודת שחרית?
ומה נאמר על מי שאוכל אחר הזמן?
כל זה ועוד בשיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א


סימן קנ"ז סעיף א'

– דיני זמן קביעות סעודה – מתי זמן קביעות סעודת שחרית? | מה נאמר על מי שאוכל אחר הזמן? | האם מספיק לשתות לקיום מצות פת שחרית? |

בספר הכוזרי כתוב, שהמלך שאל את החכם, אני רואה שאצלכם היהודים אין דבר של רשות, על כל דבר ודבר בחיים יש לכם הוראה והלכות כיצד לנהוג, השיב החכם למלך, נכון, כדברך כן הוא, יש לנו על דבר ודבר בחיי יום יום הוראה והלכה כיצד צריך לנהוג, הקדמה זו נאמרת, כיון שסימן זה עוסק בענין השעה שצריך לאכול סעודת שחרית, וג' חילוקים בדבר, יש זמן של סתם אדם, יש זמן של פועלים, ויש זמן של תלמיד חכם שעוסק בלימוד תורה, זמן של כל אדם זה שעה רביעית, זמן של פועלים זה שעה חמישית, זמן של תלמיד חכם שעוסק בלימודו, היא תחילת שעה שישית, ושעות אלו הם שעות זמניות, ואומר המ"ב, שאם הוא קם קודם עלות השחר, מונים את השעות האלו מעה"ש, ואם קם לאחר עה"ש, מונים משעה שקם.

אדם שאוכל סעודת שחרית לאחר ו' שעות, הרי זה כזורק אבן לחמת, ומבאר המ"ב, שהיין טוב לשומרו בתוך הכד כאשר הכד מלא ביין, ואדם שיש לו כד ואין בו יין עד למעלה, ורוצה למלאות את הכד שיהיה מלא, ואין לו יין להוסיף על מה שיש בכד, אז הוא זורק אבן לתוך הכד כדי שיתמלא הכד, לא הועיל כלום, כי הכד צריך להיות מלא ביין ולא באבנים, א"כ כשם שהזורק אבן לחמת לא הועיל כלום להשביח את היין, כך אדם שסועד סעודת שחרית לאחר ו' שעות לא הועיל כלום כדי לחזק את גופו, וה"מ אם לא טעם בבוקר, אבל אם טעם משהו בבוקר, סעודת שחרית שאוכל לאחר ו' שעות מועילה לו.

מובא בהערה ספק בשם הפמ"ג, האם צריך דווקא לאכול בשחרית, או שמספיק אפילו אם שותה בשחרית, ויש צד בפמ"ג שאפילו שתיה לבד מספיקה.


סימן קנ"ח סעיף א'

– דיני נטילת ידים לסעודה – טעם תקנת נט"י לסעודה | התנאים לנטילה זו | חשב לאכול כזית מזונות ובסוף אכל כשיעור קביעות סעודה כיצד עליו לנהוג? |

יש מצוה מדרבנן ליטול ידים לסעודת פת, וב' טעמים מביא המ"ב לענין זה:

א. בזמנם היו כהנים שאוכלים תרומה והיה נוהג דיני טומאה וטהרה, וגזרו חז"ל על הידים דין טומאה, כיון שידים עסקניות ראו צורך לגזור על סתם ידים אפילו שלא יודע להם טומאה, וכהן שרוצה לאכול תרומה עליו ליטול ידים קודם, ולכאו' מה זה קשור אלינו איך זה מתחבר עם נט"י של סעודת פת? ואיך זה מתחבר היום שאין בזמנו דיני טומאה וטהרה ואין כ"כ כהנים? מבאר המ"ב, שחז"ל הרחיבו את הגזירה ואמרו שמכיון שכהנים צריכים ליטול את ידיהם לפני שהם אוכלים תרומה, אז לא רק הכהנים יטלו את ידיהם אלא גם ישראלים, כי בדרך כלל רוב התרומה היא מפת שזה רוב מאכלו של אדם, וכדי לחזק ולבסס את תקנת חז"ל לכהנים ליטול ידיהם קודם אכילת תרומה, חז"ל הרחיבו את הגזירה גם לישראלים לפני שאוכלים סעודת פת, ולא רק בזמן שנוהג דיני טומאה וטהרה אלא גם בזמננו, כי במהרה אנו מקוים שיבנה בית המקדש, ואז יחזרו הכהנים לאכול תרומה, ושוב תחזור תקנת חז"ל על ידים עסקניות, לכן גם היום נוטלים ידים לפני אכילת פת.

ב. חז"ל הסמיכו את זה לפסוק "והתקדשתם והייתם קדושים" ומזה למדו חז"ל נטילת ידים לפני סעודת פת.

שני תנאים יש לנטילה זו:

א. רק לסעודת פת תיקנו חז"ל נטילת ידים ולא לפירות,

ב. רק פת שמברכים עליה המוציא, ופת שלא מברכים עליה המוציא כגון מיני מזונות, שגם הם עשויים מחיטה וחייבים בהפרשת תרו"מ מן התורה, אבל כיון שלא מברכים עליהם המוציא, אדם לא קובע סעודה עליהם, ועל זה חז"ל לא תיקנו נטילת ידים, ואה"נ מיני מזונות שאדם קובע סעודתו עליהם, חייב ליטול ידיו ולברך אקב"ו ענט"י, המ"ב שואל שנוסח הברכה אינו מדויק לכאורה, שהרי זה מצוה דרבנן ולא מדאו', ואיך אפשר לברך "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו", מבאר המ"ב, שציוונו ב"לא תסור" לשמוע בקול תקנות חז"ל.

אדם שהתיישב לאכול מיני מזונות, וחשב שיאכל כזית אחד, ולכן לא נטל ידיו ולא בירך המוציא, ותוך כדי האכילה ראה שזה טעים והמשיך לאכול עד שיעור קביעות סעודה, צריך תוך כדי האכילה ליטול ידיו ולברך המוציא.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

תגובה אחת

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגב

    נפלא

פוסטים נוספים

לפתוח את היום ברגל ימין

הצטרפו למייל היומי של דרשו
מדהים, מרגש ומחזק.

דילוג לתוכן