תחומין או מוקצה מי יותר חמור? • מהו עגל שכלו לו חדשיו? • ומדוע לידת עגל אינה נחשבת הכנה משבת ליו"ט? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תצ"ח סעיפים ד' – ה' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
מבואר בסעיף ג', שגוי שהביא ביו"ט בהמות מחוץ לתחום בשביל ישראל, אסור לישראל להשתמש באותם בהמות, אבל בספק האם הבהמות הובאו מחוץ לתחום או לא, מבואר שספק של תחומין לקולא, ובסעיף שלנו סעיף ד' מוסיף השו"ע, שבהמות שידוע לנו שדרכם ללון חוץ לתחום, וגם ידוע לנו שבערב יו"ט אותם בהמות לא היו בעיר, ונמצאו בעיר ביו"ט סתם, כלומר, שפתאום רואים אותם ביו"ט בתוך העיר, לכאורה נראים הדברים ,שהגוי הביא אותם ביו"ט מחוץ לתחום, ואסורים למי שבאו בשבילו, ובכ"ז משמיע השו"ע, שמידי ספיקא לא נפקא, ואני אומר שמא הכניסם מהערב, וחוץ לתחום לנו, ומותרות, כיוון שתחומין קל ממוקצה, וספק תחומין מותר.
הבהמות שגוי הביא בבוקר, שבהם יש יותר סברא לומר שהגוי הביא אותם כבר מערב יו"ט כדי שהוא לא יאחר את הזמן, שהרי הוא היה אמור להביא אתם בבוקר, וגם כי לא רגילים להביא בהמות בלילה, בזה כ"ש שיש סברא לומר שהם באו מערב יו"ט והם מותרים, וכל זה הוא כשיטתו בסעיף ג', שבתחומין תולים להקל כל זמן שאין ברור לנו, ודעת המג"א, שאם הגוי גר בתוך העיר, ויש לו בהמות בתוך התחום, לא מחזיקינן איסורא שהם באו מחוץ לתחום, ועוד אופן שמקילים הוא, ביו"ט שני, ומטעם ספק ספיקא, ספק אולי היום חול, וגם אם היום קודש, אולי זה בא מערב יו"ט.
עגל שנולד ביו"ט, מותר לשחוט אותו אם האמא עומדת לאכילה, ומבואר במ"ב, שכל עגל שנולד ביו"ט, הוא בעצם מוקצה, ולשיטות לעיל שמוקצה אסור ביו"ט, יש מקום לאסור את העגל משום מוקצה, ועל זה כתוב בשו"ע, שאם האמא עומדת לאכילה, מותר לשחוט את העגל כי הוא מוכן אגב אמו, ואינו נחשב למוקצה, וכל זה דווקא כשכלו לו חדשיו (דהיינו ט' חדשים לגסה וה' לדקה) וכן שהפריס ע"ג קרקע, כיוון שחוששים שמא יראה בו ריעותא באברים הפנימיים, ונמצא שחט ביו"ט שלא לצורך, ולפי מנהג מדינות שמתירות מוקצה ביו"ט, ואוסרים ביו"ט רק נולד שזה מוקצה חמור יותר, יש להתיר עגל שנולד ביו"ט אפילו אם אמו עומדת לגדל ולדות, ואינו אסור משום נולד, כיוון שהלידה לא עשתה שום שינוי בגופו, והיום שאיננו בקיאים האם כלו לו חדשיו, לא שוחטים עגל שנולד ביו"ט, או בשבת קודם יו"ט לפני שעברו שבעה ימים, שמא נפל הוא והוא מוקצה, ולכן, אם צריך להמתין ז' ימים, כגון אנו שלא בקיאים אם כלו חדשיו, וחל יום השמיני ביו"ט ראשון, אסור, כיוון שהוקצה בבין השמשות, וכן כשחל יום שמיני ביו"ט שני, אבל בישועות יעקב מתיר בזה, כיוון שרוב הוולדות הם מעליא, ולכן בוודאי יגיע לכלל היתר ואינו נחשב למוקצה.
אם היו שבת ויו"ט סמוכים זה לזה, נולד בזה מותר בזה, ואע"פ ששבת לא מכינה ליו"ט, בכ"ז לידה זו אינה נחשבת הכנה, כיוון שהיה ראוי לאכילה קודם הלידה כמו אחרי הלידה.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א