זווית הלכתית ב'דף היומי'
מאת הרה"ג מרדכי הלוי שוורצבורד שליט"א מורה הוראה – מודיעין עילית
בעניין הסרת המזוזה:
מבואר בגמרא (ב"מ דף ק"ב) שאדם השוכר דירה, החובה לעשות מזוזה היא על השוכר ולא על המשכיר, וכאשר השוכר יוצא לא יטלנה בידו ויצא. והגמרא מבארת לנו את חומרת העניין בלקיחת המזוזה ע"י השוכר, ומספרת לנו מעשה באחד שנטלה בידו ויצא וקבר את אשתו ושני בניו רחמנא ליצלן. אכן כששוכר דירה מגוי הותר לו לקחת את המזוזה ואין להשאירה ביד הגוי.
התוס' בשבת (כ"ב) הקשו שלגבי ציצית נפסק שמותר להתיר פתילי ציצית מבגד אחד ולקושרם בבגד אחר, ולמה דווקא במזוזה הדין הוא שונה ויש עונש כזה חמור להוציאה? ותירצו על כך שבמזוזה אותו אדם הוריד את המזוזה ולא נתנה בבית אחר ויש בכך ביזוי מצוה, עוד תירצו התוס' שמזוזה יותר חמורה מהתרת ציצית כיון שעשויה להציל מן המזיקים, ובסוגייתנו הוסיפו ביאור שהמזיקים באים בבית שאין בו מזוזה וכשנוטלה כאלו הוא מזיק את אלו שידורו בבית, והריטב"א בב"מ כתב שלגבי מזוזה החמירו כיון שע"י קביעתה חלה קדושת השכינה בבית הזה ולכן אין לו לסלקה משם.
שוכר שעובר דירה ולוקח את המזוזה לדירתו החדשה
לפי הטעמים שהובאו לעייל יש לדון במקרה שאדם יוצא מדירה שכורה ורוצה להעביר את המזוזות לדירה אחרת שהולך לגור בה, שלפי התירוץ הראשון של תוס' הטעם הוא משום בזיון המזוזה, ממילא כאשר הוא קובע אותה בדירה אחרת הדבר מותר, [וכך מבואר בשאילתות לרב אחאי גאון בפרשת שלח], אך לפי תירוצם השני שהטעם הוא כיון שנותן למזיקים להיכנס לבית, וכן גם לפי טעמו של הריטב"א שמסלק בכך את השכינה, הדבר אסור, וכן כתב הריטב"א בפירוש לאסור אף כשצריך אותה לבית אחר.
כמו כן יש לדון במי שיוצא מדירה שכורה ומגיע מיד שוכר חדש אחר לגור במקומו ומביא מזוזות משלו, באופן שאינו מניח את הדירה בלי מזוזה, שלפי הטעם משום מזיקין, הרי כאן אינו משאיר את הבית לרגע בלי מזוזה שכשזה יוצא זה נכנס, אך לפי הטעם שהוא משום בזיון המזוזה גם באופן זה יהיה עליו לחוש לבזיון, וה"ברכי יוסף" (יו"ד סי' רצ"א אות ה' ובאו"ח סי' ט"ו אות ד') דן בזה וכתב שלפי הטעם הנ"ל היה ראוי להתיר, ומסיק לאסור שנראה שלא חלקו חכמים במזוזה.
יוצא א"כ שיש שני טעמים באיסור הסרת המזוזה, 1. משום כבוד המזוזה 2. שהבית כעת ללא מזוזה, ולפי כל טעם יצא לנו חומרא וקולא לעניין אם מעביר את המזוזה לבית אחר ואם מכניסים מזוזה אחרת לבית, ולמעשה יש להחמיר מאד בדבר זה כיון שמפורש בגמרא שיש בזה סכנה, וחמירא סכנתא.
סיכום דיני מזוזה להלכה
- חיוב המזוזה בדירה שכורה
השוכר חייב בקביעת מזוזה בדירה ולא המשכיר, כיון שחובת מזוזה מוטלת על מי שדר בדירה ("חובת הדר") ולא על הבעלים. - הוצאת מזוזה מדירת שכירות
אסור ליטול מזוזה. כאשר השוכר יוצא מהדירה אסור לו לקחת את המזוזות, ויש גם סכנה בדבר. - הוצאתה כדי לקובעה במקום אחר
כאשר נוטל את המזוזות על מנת לקובעם בבית אחר יש דעות שמתירים, אך להלכה יש לחוש לסכנה ואין להקל. - החלפתה במזוזה של שוכר חדש
כאשר נכנס לדירה שוכר אחר במקומו וקובע מיד מזוזות משלו, יש המקילים בכך, אך יש להחמיר מחשש סכנה. - כיצד יטול השוכר את המזוזות
העצה לשוכר שיסכם עם בעל הבית שישים מזוזות אחרות, והוא השוכר עצמו לא יקח את המזוזות, רק ע"י הבעה"ב או השוכר שבא תחתיו, שיש להם רשות להחליף מזוזות, והם יתנו לו. - העברת מזוזה מחדר לחדר
כתב המשנ"ב (סי' ט"ו ס"ק א') שאין להתיר ציצית מטלית של גדול לתנם בטלית של קטן שחיובו רק מדרבנן, לפי זה יש להקפיד לא להעביר מזוזה מחדר שחייב בודאי לחדר שאין חיובו ברור, כגון, שאין לו דלת או שאין בו ארבע אמות, לכן כשבודקים מזוזות ראוי לסמן כל מזוזה בשקית נפרדת ולציין על דף לאיזה חדר שייכת.
- ברכה בהחלפת מזוזה
כאשר מחליפים מזוזה יש דעות בפוסקים אם צריך ברכה, לכן יש להקפיד כשמסירים את המזוזות לבדיקה להחזיר כל אחת למקומה ולא להכנס לחיוב ברכה.