מתי מותר לדבר בין גברא לגברא בקריאת התורה?
האם מותר לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום בזמן קריאת התורה?
למי מותר ללמוד בין גברא לגברא בקריאת התורה?
כל זה ועוד בשיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן קמ"ו סעיף ב'
– שלא לדבר בשעת הקריאה –
מאימתי אסור לדבר בקריה"ת? | האם מותר לדבר כדי לאפרושי מאיסורא? | מה הדין בין גברא לגברא? | טעם האיסור לדבר בין גברא לגברא? | להורות לאחרים לפי שעה | קרא שמו"ת או שמע כבר קריה"ת, מותר בדיבור? | לימוד בעת קריה"ת | באיזה אופן מותר לדבר בד"ת בשעת קריה"ת? | מי נקרא "תורתו אומנותו"? | קריאת שמו"ת בשעת קריה"ת | מה הדין בכל הנ"ל בפרשת זכור ופרה? | איך ראוי לנהוג בשעת קריה"ת?
כיון שהתחיל הקורא לקרוא בס"ת, אסור לספר אפילו בדברי תורה, ואפילו בין גברא לגברא, ומוסיף המ"ב, שאמנם לשון השו"ע הוא, "כיון שהתחיל הקורא לקרוא בס"ת", אבל זה לאו דוקא, אלא אפילו קודם שהתחיל לקרוא, כיון שהס"ת פתוח, אסור לדבר ואפילו בדברי תורה, ואפילו שמדובר בהוראה למעשה, למי שבא לשאול, ג"כ אסור לדבר בשעה שהס"ת פתוח, ואם מדובר באופן שצריך לדבר כדי להפריש אדם מאיסור, והוא לא יכול לרמוז לו, בכה"ג מותר לומר לו בדרך קצרה.
הסיבה שאסור לדבר בין גברא לגברא, מבאר המ"ב, שמא ימשך ויבוא לדבר גם בשעת קריאת התורה, ומביא בשם הב"ח, שמותר לדבר בד"ת בין גברא לגברא, ומביא בשם הא"ר, שעם אחרים אסור לדבר בין גברא לגברא, שמא ימשך, ובינו לבין עצמו מותר לו ללמוד, ולהורות הוראה לאחרים לפי שעה בין גברא לגברא, מותר כי בזה אין חשש שמא ימשך.
אפילו אם השלים הוא את הפרשה שנים מקרא ואחד תרגום, ואפילו שהוא כבר שמע את קריאת התורה, בכ"ז אסור לדבר בשעה שהס"ת פתוח, ואפילו בין גברא לגברא אסור, ויש מתירים ללמוד בלחש בשעת קריה"ת, ומוסיף המ"ב, שזה רק כאשר יש עשרה בלעדיו ששומעים את קריה"ת, וכמובן שזה דוקא כשכבר שמע את קריה"ת, דאל"כ הרי הוא צריך לשמוע את קריה"ת, וגם באופן הזה, ילמד בלחש שלא יפריע לאחרים השומעים.
יש אומרים שכשיש עשרה שמקשיבים לקריה"ת, מותר לדבר בד"ת, ויש מתירים למי שתורתו אומנתו, ומבאר המ"ב, שהכוונה לאדם שלא מבטל שום שעה מלימודו, זה נקרא "תורתו אומנותו", ומותר לו ללמוד בשעת קריה"ת, ומביא המ"ב, שהיום בזמננו אין אדם שתורתו אומנותו.
יש מתירים למי שקודם שנפתח ס"ת מחזיר פניו ומראה עצמו שאינו רוצה לשמוע ס"ת אלא לקרוא, ומתחיל לקרוא, כלומר, בזה שמראה לציבור שהוא עסוק בלימוד, והציבור ראה שהוא מתחיל ללמוד, אינו מחוייב להפסיק את לימודו, אבל אם חסר אחד משני התנאים, כלומר, אם הוא לא התחיל ללמוד לפני שהתחילו לקרוא בתורה, או שאנשי בהכנ"ס לא ראו שהוא מתחיל ללמוד, הדין הוא שאסור.
מותר לקרוא שמו"ת בשעת קריה"ת, כי זה מענין קריה"ת, ומוסיף המ"ב, אפילו שהוא לא אוחז יחד עם הבעל קורא באותו פסוק, בכ"ז מותר, וכל הקולות שלמדנו עד עכשיו, שמותר לקרוא למי שתורתו אומנותו, ומותר לקרוא שמו"ת, ומותר לומר הלכה למעשה בין גברא לגברא, כל זה אינו ענין לפרשת זכור ופרשת פרה, כיון שהם מדאורייתא, ומביא המ"ב, שיש מפקפקים על מה שהשו"ע נוקט כאן שפרשת פרה היא מדאורייתא, ואומרים שאינה מדאורייתא, אבל גם לאותם מפקפקים, הקולות שנאמרו עד עכשיו, לא נאמרו על פרשת פרה, כי יש חיוב לשמוע אותם.
אומר השו"ע, שהנכון הוא שבכל פרשיות השבוע ראוי למדקדק בדבריו, לכוון דעתו ולשמוע מפי הקורא ולא יעסוק בשום דבר ואפילו לא בשמו"ת, אלא יכוון דעתו לקריאת הש"ץ, ונכון שיאמר אדם בלחש בפיו את מה שהש"ץ קורא כדי שזה יועיל לו לכוון ולשמוע את קריאת הבעל קורא.