- האם יש איסור לקרוא לילד בשם לועזי?חמישה
המהר"ם שיק (יורה דעה סימן קסט) כתב, כי הקורא לבנו בשמות נוכריים עובר על איסור תורה, שכן אסור להידמות לגויים בכל אופן שהוא, כפי שנאמר "ואבדיל אתכם מכל העמים", ובוודאי שבכלל זאת אסור לקרוא בשמותיהם.
ואילו בשו"ת מהרשד"ם (יורה דעה, סימן קצט) כתב שאין איסור בקריאה בשמות נוכריים, והאיסור להידמות לגויים הינו רק בלבוש ובמנהגים, אבל בשמות אין קפידה, אם כי מידת חסידות היא להתרחק מהם.
וכן בשו"ת אגרות משה (אורח חיים, ח"ד, סימן סד) כתב, שהגם שהשימוש בשמות לועזיים אינו מן הראוי (ובאבן העזר ח"ג, סימן לה כתב שהדבר מגונה), אין בכך שום איסור, ויתירה מזאת: לפי דברי חז"ל (בראשית רבה לז, ז), שכיום קוראים לילדינו על שם אבותינו ולא על שם המאורע כפי שהיה נהוג בימי קדם – יש לקרוא על שם האבות ואפילו בשם לועזי.
- מדוע מצאנו גדולי ישראל שנקראו בשמות לועזיים?
למרות האמור, במשך כל הדורות נקראו יהודים בשמות נוכריים. כבר בגמרא (גיטין יא, ב) מצינו: "שרוב ישראל שבחוץ לארץ שמותיהן כשמות עובדי כוכבים", וכך מוצאים אצל האמוראים עצמם שמות שאינם שמות יהודיים, כגון ר' פפא, ר' זביד, וכדומה. ובשו"ת אגרות משה (שם) כתב שגם כמה גאוני עולם נקראו בשמות לועזיים: אביו של הרמב"ם נקרא מיימון, המגיד משנה נקרא וידאל, ועוד.
וכותב ה'אגרות משה' שסיבת הדבר היא, מפני ששמות אלו נשתקעו בתוך כלל ישראל ועל כן אין חשש לקרוא בהם. הוא אף מוסיף כי מה שאמרו חז"ל (ויקרא רבה, פרק לב) שאבותינו נגאלו ממצרים בזכות מה שלא שינו את שמם, יש לומר שמעלה זו שייכת רק קודם מתן תורה, שאלמלא היו מקפידים על שמותיהם לא היו ניכרים כלל כאומה בפני עצמה, ולא הייתה מתקיימת אמונת הגאולה. אבל לאחר מתן תורה, שוב אין לנו אלא את מה שאסרה והתירה תורה, ובטלה מעלת הקפדה על שמות עבריים (אולם סיים שם שהוא מפחד לחדש דבר זה בלי ראיות גדולות).
- האם כאשר קוראים ע"ש נפטר, אפשר להוסיף עוד שם?
האם קריאת ילד בשני שמות, אחד על שם האבות ושני על שם מאורע, או שם נוסף לפי טעם ההורים – גורעת מקריאת הילד על שם אבותיו, או שמא אין בכך קפידה?
מתוך דברי האגרות משה (שם) משמע שגם כאשר מוסיפים עוד שם, הרי זה עדיין נקרא על שם הנפטר, ואין בכך קפידה. לכן כאשר נשאל על קריאת בת על שם אשה שנפטרה בדמי ימיה ל"ע, השיב שיש להוסיף שם נוסף משמות הצדקניות שבמקרא, וכתב ש"אין קפידה בזה". וכן מבואר בתשובה נוספת של האגרות משה (יו"ד, ח"ב, סימן קכב).
כך גם עולה ממה שכתב בספר 'עיקרי דינים' (יו"ד, סימן כו) שיש לאדם לקרוא לבנו הראשון על שם אביו (כלומר, אביו הנפטר של האב), ואם האם מתעקשת לקרוא לבן על שם אביה, והאב מסכים לכך משום שלום ביתו, יש לקרוא על שם שניהם, ובזה אינו מזלזל בכבוד אביו (והביא שסגולה למי שבניו מתים לקרוא להם בב' שמות).
אולם מרן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל הביא ('אילת השחר' מטות לב, מב) בשם החזון איש, שכאשר מוסיפים על השם הרי זהו שם אחר.
- האם יש קפידה לקרוא 'ישעיה' ולא 'ישעיהו'?
נהגו שלא לקרוא בשמם של אנשים שמזלם רע, כגון מי שנהרג, מי שנפטר צעיר או מי שמת בלא ילדים. מקור הדבר הוא ב'ים של שלמה' (גיטין פרק ד, סימן לא), שכתב שנהגו לקרוא בשם ישעיה ולא בשם ישעיהו, משום ששם ישעיהו 'ריע מזליה' כיון שנהרג, ולכן קוראים בשם ישעיה, שהיה אדם אחר.
מאידך, הרמ"א (אה"ע סימן קכט סעיף כו) כותב שהשם גדליהו נכתב בסתם באות וי"ו, על שם גדליהו הנביא, ושלא כדעת ה'ים של שלמה' שכתב שיש לכתוב בסתם בלי וי"ו. מכאן עולה לכאורה שהרמ"א לא חשש למה ש'ריע מזליה' – וכן כתב בבית שמואל (סימן קכט, קונטרס השמות, אות י) שמשמע שנחלקו בדבר. אבל בשו"ת חתם סופר (אה"ע, ח"ב, סימן כה) כתב שאין בכך מחלוקת, וגם הרמ"א מודה שאין לקרוא על שם מי ש'ריע מזליה', אלא שלגבי השם גדליהו (וישעיהו), הטעם הוא שום שמצינו כבר בתנ"ך שגדולים אחרים קראו בשמות אלו, ולכן אין ללמוד מהם.
בשו"ת אגרות משה (יו"ד, ח"ב, סימן כב) כתב שאם צריכים לקרוא על שם מי שחוששים משום מזלו הרע, יש לעשות שינוי קל בשם, או לקרוא בשני שמות. והסטייפלער (קריינא דאגרתא, ח"ב, מכתב קמט) זצ"ל כתב להוסיף, שמי שקורא בשם 'אברהם' על אבותיו, וחושש משום שהיה 'ריע מזליה', יכוון שאם ח"ו השם אינו במזל טוב, יהיה נקרא בשם 'אברהם' על שם אברהם אבינו, ובזה שוב אין חשש.
- האם מותר לקרוא לשני אחים באותו שם?
בשו"ת דברי מלכיאל (ח"ג, סימן עה) דן בשאלה, אם מותר לקרוא לאח ואחות בשם אחד, כגון שהייתה לו בת בשם 'שמחה' וכעת רוצה לקרוא גם לבנו בשם 'שמחה'. בתחילת דבריו דן להתיר זאת, על פי דברי הגמרא בכתובות (פט, ב) שלרב חסדא היו שני בנים עם שם זהה 'מר', ורק הוסיפו להם סימן זיהוי, לקרוא לגדול 'מר קשישא' ולקטן 'מר ינוקא'. מכאן משמע שאין שום בעיה בדבר זה. אולם המשיך שם וכתב שאין לעשות כן מכמה סיבות:
א) לפי דברי המדרש (הבאנו לעיל) שבעבר היו קוראים על שם המאורע, ולכן לא היתה בעיה לקרוא בקריאת שמות שני אחים על שם אותו המאורע. אולם, מאחר וכיום קוראים בשמות על שם האבות "אין זה כבוד לאבות שנראה כאילו יש לו שני אבות. בפרט לפי דורשי הרשומות שכתבו, כי נשמת האב נכללת בנשמת הבן, אין מהראוי לקרוא לשניים מילדיו באותו שם. ב) אם שני האחים בעלי אותו שם ידורו בבית אחד עם נשותיהם, עלול להיגרם מכך מכשול. ג) משום עין הרע. בסוף דבריו תמה ה'דברי מלכיאל' על כך שנהגו לקרוא לנקבות בשמות שנקראים בהם זכרים, וכתב שאין ראוי לעשות כן.
ובשו"ת ציץ אליעזר (חלק יא, סימן נו) דן בכך, ונקט לדינא שאמנם לכתחילה אין ראוי לקרוא לאח ואחות בשם בעל שורש אחד (כגון אליעזרה ואליעזר, או צבי וצביה), וכמו כן אינו מן הראוי לקרוא לבת בשם של בן (וכך להיפך), אולם אפשר להתיר לשואל אם הוא עומד על הדבר.
(ע"פ מאמר בגליון 'תורה והוראה')