מכללי מלאכות שבת
* מותר לעשות בשבת פעולה המותרת גם כאשר יתכן שאגב כך תֵּעשה מלאכה אסורה. ויש מהאחרונים שכתב שהיתר זה נאמר גם באופן שאדם מתכוון לעשות מעשה מסוים, והספק הוא על מעשה זה עצמו האם הוא מעשה של מלאכה, או של היתר.
* שני אנשים שכל אחד מהם יש בכוחו לעשות מלאכה האסורה בשבת לבדו, ללא סיוע חבירו, ועשו את המלאכה יחד – הרי זה נדון כאילו כל אחד עשה רק חלק מהמלאכה, ושניהם פטורים מחטאת.
* מלאכה שלצורך עשייתה נדרשים שני אנשים, ועשאוה שניִם יחד, אין זה נחשב שכל אחד עשה רק את חלקה, אלא עשיית המלאכה כולה מתייחסת לכל אחד מהם כאילו עשאהּ לבדו.
מהלכות מלאכת 'צידה'
* בעל חיים שאינו יכול לברוח כשרוצים לתופסו, וכגון שרגלו פצועה – אין בו איסור מלאכת 'צידה' מדאורייתא, כיון שנחשב כנצוד ועומד; אבל אסור לצודו מדרבנן.
* אחת הצורות של מלאכת צידה, היא תפיסת הנצוד על ידי כלב ציד. צידה זו אסורה בשבת מדרבנן, ואם האדם מסייע לצידה – הרי היא אסורה מדאורייתא.
* צידה לשם שחוק ושעשוע אסורה אף בימות החול, משום 'מושב לצים', שהוא איסור הכולל דברי שחוק שונים, המוציאים את זמנו של האדם לריק.
* איסור מלאכת צידה מדאורייתא אמוּר רק בבעל חיים 'שיש במינו נצוד', דהיינו שבני אדם רגילים לצודו לצורך שימוש מסוים; אבל בעל חיים 'שאין במינו נצוד', אין צידתו אסורה אלא מדרבנן.
* יש מהאחרונים שכתב שאיסור מלאכת צידה אמוּר גם באדם. ומדברי הפוסקים שהתירו במקרים מסוימים לכלוא אדם בשבת, נראה שאין איסור צידה באדם.
* בעל חיים הנמצא במקום סגור שבו הוא נחשב כנצוד, ונפתח במקום פתח שדרכו יכול בעל החיים לצאת, וכגון שנמצא בבית ונפתחה הדלת – אסור לחזור ולסגור את הפתח.
* מלאכת צידה נחשבת 'צריכה לגופה' רק כאשר צד את בעל החיים לצורך שימוש בגופו, כגון לייצר תרופה מבשרו, או בגד מעורו, או כדי להשתעשע בו. אבל צידה שאין מטרתה לשימוש בבעל החיים, וכגון שמטרתה לשם שעשוע בעלמא בעצם הצידה – נחשבת כמלאכה שאינה צריכה לגופה.
* צידה לצורך מניעת נזק נחשבת כמלאכה 'שאינה צריכה לגופה'. ובעל חיים שנזקו קשה, וקיים חשש ממשי לנזק, אף כשאין חשש סכנה בדבר, וכן בעל חיים שאין נזקו קשה אבל רודף אחריו להזיקו – התירו לצודו בשבת, ובלבד שכוונתו למניעת הנזק.
מהלכות מלאכת 'החובל'
* החובל באדם או בבעל חיים בשבת, ויצא הימנו דם, או נצרר תחת העור, עובר על איסור דאורייתא.
* ככל מלאכות שבת, אין איסור דאורייתא בחבלה אלא כאשר יש בה 'תיקון', כי ה'קלקול' במלאכת שבת אסור רק מדרבנן, ורק כאשר היא 'צריכה לגופה', שאם לא כן אסורה רק מדרבנן.
* בזריקה תת עורית תוך ורידית, מוציאים מעט דם אל המזרק לפני הכנסת החומר לגוף, כדי לוודא את החיבור לוריד; ונחלקו הפוסקים אם איסורהּ בשבת מדאורייתא או מדרבנן.