יום ראשון י"ז באלול תש"פ
האם מותר לפתוח קופסת שימורים ביום טוב כרגיל?
כפי שלמדנו, 'מכשירי אוכל נפש' שלא היה ניתן לעשותם בערב יום טוב, מותר לעשותם ביום טוב, אך לדעת הרמ"א אין להורות היתר בדבר לאחרים. ויש אומרים, שכך הדין בנוגע לפתיחת קופסאות שימורים, בקבוקים, ואריזות שונות, באופן שאסור לפותחם בשבת – כאשר לא היה ניתן לעשות זאת בערב יום טוב, וכגון שהצורך בתכולת האריזה נוצר ביום טוב, בעקבות אורחים שהגיעו בהפתעה – שמותר לפותחם, אך אין להורות כן לאחרים.
ויש אומרים, שאם ניתן לפתוח את האריזה בדרך קלקול, אסור לפותחהּ באופן שיש בו עשיית כלי, או תיקון כלי. ויש אומרים, שמותר לפתוח את כל סוגי האריזות כרגיל, ואף להורות היתר זה לאחרים; ובפרט באריזה שאילו פתחוה בערב יום טוב, היתה תכולתה מתקלקלת.
[ביאורים ומוספים דרשו תקט, 24]
האם מותר לטבול כלים ביום טוב?
כלי סעודה העשויים ממתכת שנקנו מגוי, או התקבלו ממנו במתנה – טעונים טבילה מדאורייתא, והוסיפו חכמינו ז"ל וחייבו טבילה גם בכלי זכוכית.
ונחלקו ראשונים אם מותר לטבול כלים בשבת, או שאסור, משום שהדבר נראה כ'תיקון כלי'. ולדעת האוסרים, אסור לטבול אף כלי זכוכית, שחובת טבילתם רק מדרבנן, למרות שאין בכך 'תיקון' משמעותי כבכלי מתכת. ובשולחן ערוך נקט כעיקר את דעת המתירים, אך כתב שירא שמים יחמיר. והרמ"א ב'דרכי משה', ואחרונים נוספים, פסקו כדעת האוסרים.
וביום טוב, אם זקוק לכלי לצורך 'אוכל נפש' – מותר לטובלו, אך אין להורות כן לאחרים, (ראה תקציר לשלשום); ויתכן שהגבלה זו היא רק כשמדובר בכלי מתכת, הטעון טבילה מדאורייתא.
[שו"ע תקט, ז, משנ"ב ל, ושעה"צ לו; ביאורים ומוספים דרשו, 25-26, וראה שם, 27]
מה הן העצות לשימוש בשבת בכלי הטעון טבילה?
בהמשך לאמוּר: ישנן שתי עצות לשימוש בשבת בכלי הטעון טבילה, המועילות אף לדעת האוסרים טבילת כלים בשבת; ושתיהן אמוּרות רק בנוגע למקרה שזקוקים דווקא לכלי זה:
א. לתת את הכלי במתנה לגוי, ולשוב ולשואלו מהגוי, ובכך נפטר הכלי מטבילה, כיון שהוא שייך לגוי, (וראה במקורות).
ב. אם מדובר בכלי שניתן למלאו במים – מותר למלא בו מים מהמקוֶּה, תוך כדי הכנסת כל הכלי למים, למרות שבכך נטבל הכלי, כיון שלא ניכר בפעולה זו שהיא נעשית לשֵׁם טבילה. ואין לברך על טבילה זו, כדי שלא יהיה ניכר שכוונתו לשֵׁם טבילה; ולכן אין לקיים עצה זו כשאין צורך דווקא בכלי זה, כדי שלא להפסיד את ברכת הטבילה.
[ביאורים ומוספים דרשו, 27; וראה משנ"ב שכג, לה]