השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן רכ"ג סעיף ו'
- מי שילדה אשתו, ומת מורישו, ובנה בית חדש וקנה כלים חדשים, מה מברך -
מדוע לא מברכים "שהחיינו" על גרביים חדשות? | מה אומרים לאדם הקונה בגד חדש? | האם אומרים זאת גם על הקונה נעליים?
על דבר שאינו חשוב כ"כ כגון חלוק, מנעלים, גרביים, לא מברך שהחיינו כי הם דברים שאינם חשובים, אא"כ הוא עני ששמח בהם, וי"א שגם עני לא יברך על זה, וכך נוהגים, והטעם מבאר המ"ב, שבכדי לברך על כלים או בגדים חדשים, צריך שהם לא יהיו רגילים אצלו, אלא קונה אותם מזמן לזמן, אבל הדברים האלו היו קונים אותם תמיד, ולכן אין מקום לברך עליהם שהחיינו.
המ"ב מביא מהפמ"ג, שלמעשה גם עני לא יברך עליהם שהחיינו.
הרמ"א אומר, שהמנהג לומר למי שקונה בגד חדש "תבלה ותתחדש" כלומר שלא ימות לפני שיספיק ללובשו, וכן שיתחדש שוב בבגד אחר, ויש מי שכתב, שבגדים או מנעלים שנעשים מעורות, לא מברכים ברכה זו, דא"כ היו צריכים להמית בהמה אחרת תחילה שיחדש ממנה בגד אחר, והרי כתוב "ורחמיו על כל מעשיו" א"כ אין זה ראוי, ומסיים הרמ"א, שטעם זה אינו נראה אבל מ"מ רבים מקפידים שלא לאומרו.
סימן רכ"ד סעיף א'
- דיני ברכות פרטיות –
למה אין מברכים היום על ראיית מרקוליס? | ברכה על עבודת כוכבים שנעקרה ממקום אחד וניתנה במקום אחר | מה מברך הרואה ששים ריבוא? | מה החילוק בין ברכה על ראיית חכמי ישראל לראיית חכמי אומות העולם?
הרואה מרקוליס [כלומר "קוליס" – חשיבות, "מר" – לשון הפוך, והכוונה "הפוך מחשיבות"] אומר "ברוך אתה ה' וכו' שנתן ארך אפיים לעוברי רצונו", ואם רואה אותה בתוך ל' יום אינו חוזר ומברך, והיום לא מברכים ברכה זאת, והטעם מבאר המ"ב, כיוון שאנו גרים בין העכו"ם ורואים את הע"ז תמיד ורגילים בזה.
סעיף ב'
הרואה מקום שנעקרה ממנו עבודת כוכבים, אם זה בא"י מברך "ברוך שעקר עבודת כוכבים מארצנו" ובחו"ל אומר "מהמקום הזה", ואומר בשניהם "כשם שעקרת אותה מהמקום הזה כן תעקור אותה מכל המקומות והשב לב עובדיהם לעובדיך".
אם נעקרה ממקום אחד ונתנה במקום אחר, מברך על מקום שנעקרה "שעקר עכו"ם", ועל מקום שנתנוה שם "שנתן ארך אפיים".
סעיף ג'
הרואה בבל הרשעה אומר "שהחריב בבל הרשעה", ואם ראה ביתו של נבוכדנצר אומר "ברוך שהחריב ביתו של נבוכדנצר הרשע", ואם ראה גוב אריות או כבשן האש ששם נכנסו חנניה מישאל ועזריה, אומר "ברוך שעשה ניסים לצדיקים במקום הזה".
סעיף ד'
ראה מקום בבבל שכל בהמה שתעבור עליו לא יכולה לזוז משם אם לא יתנו עליה מעפר המקום ההוא שזה סימן קללה, אומר "ברוך אומר ועושה גוזר ומקיים".
סעיף ה'
הרואה ששים ריבוא ישראל במקום אחד אומר "ברוך אתה ה' וכו' חכם הרזים" כלומר, הקב"ה יודע מה ברזי ליבו של כל אחד אפילו שמדובר בששים ריבוא, ואם הם עכו"ם אומר "בושה אמכם".
סעיף ו'
הרואה חכמי ישראל אומר "בא"ה אמ"ה שחלק מחכמתו לבשר ודם", וזה שונה מרואה חכמי אומות העולם שאומר "שנתן מחכמתו לבשר ודם" ומבאר המ"ב, שחלק הכוונה שכביכול הקב"ה חלק מעצמו ונתן להם, אבל שנתן זה לא מעצמו ממש.