מוצרי מזון שאינם מתקיימים לאורך זמן, ונרכשים לצורך שימוש מיידי, כגון חלב, לחם, וירקות – מותר למוכרם כרגיל בחול המועד, כיון שניכר לַכֹּל כי מכירתם היא לצורך ימי החג. וכן מותר לסיטונאים המספקים מוצרים אלו, לספק אותם לחנויות הזקוקות להם בימי חול המועד, לצורך החג.

וחנויות המוכרות גם מוצרים אחרים מלבד מוצרים אלה – כמו רוב חנויות המכולת ורשתות השיווק בזמננו – מותר לפותחן כרגיל, ולמכור בהן את כלל המוצרים, לצורך החג. וכמו כן, מותר למכור בה מוצרים אף ללקוחות גויים; אולם, חנות הממוקמת באזור שתושביו גויים, או אף יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות – אסור לפותחה בחול המועד.

[שו"ע תקלט, י, ומשנ"ב לג; ביאורים ומוספים דרשו, 26, 27 ו־28]

בהמשך לאמוּר: חנויות לממכר מוצרי מזון הנרכשים גם שלא לשימוש מיידי, כגון חנויות ייעודיות לממכר משקאות ותבלינים יבשים – מותר לפותחן בחול המועד, ולמכור בהן לצורך החג. אולם, מכיון שבמוצרים אלו לא ניכר כי הם נמכרים לצורך החג, צריך למוכרם בצינעה; ובמקרה שהחנות ממוקמת במקום גלוי, יש לערוך שינוי בצורת פתיחתה (ראה להלן).

ועם זאת, בערב שמיני עצרת, ובערב שביעי של פסח, מותר למכור מוצרים אלו כרגיל, ללא שינוי בפתיחת החנות, לכבוד יום טוב.

ומכירת ארבעת המינים בסוכות, או מצות בפסח, מותרת כרגיל, למרות שמוצרים אלו מתקיימים לאורך זמן; מפני שניכר בהם כי הם נמכרים לצורך החג.

[שו"ע תקלט, יא, ומשנ"ב לד, ו־לז; ביאורים ומוספים דרשו, 24 ו־25]

כאמור, חנות לממכר מוצרים שלא ניכר במכירתם כי היא לצורך החג, אשר ממוקמת במקום גלוי, יש לערוך 'שינוי' בצורת פתיחתה. השינוי המוזכר בגמרא ובפוסקים, מתייחס לחנות שיש בפתחהּ שתי דלתות, כאשר השינוי הוא – פתיחת דלת אחת בלבד, כאשר האחרת נותרת סגורה.

שינוי זה מתייחס לחנות הפתוחה בדרך כלל, אולם, בחנויות המצויות בזמננו, שדלתותיהן סגורות תדיר בשל המזגן הפועל בתוכן, אין סגירת הדלתות נחשבת כשינוי, ויש לבצע שינוי אחר, כגון הסרת השלט 'פתוח' מעל הדלת.

וחנות הפתוחה כרגיל, ללא שינוי – אין איסור לקנות בה, אלא אם כן יש בכך משום חיזוק ידי עוברי עבירה, או שההימנעות מהקנייה מהווה כעין תוכחה לבעל החנות על ביזוי המועד.

[שו"ע תקלט, יא; ביאורים ומוספים דרשו, 29]