איסור 'שכר שבת'
* אסור ליטול 'שכר שבת' גם עבור פעולה של מצוה; ויש שמתירים, אך אף לדעתם אין הנוטל שכר רואה ברכה בשכר זה; ולכתחילה אין להקל כדעה זו.
* מותר ליטול ריבית יומית מהבנק עבור יום השבת, כיון שהיא מחושבת לפי ימי עסקים שאינם מחושבים משעת השקיעה, כך שחלק שכר השבת 'מובלע' בריבית של יום שישי, וחלקו מובלע בריבית של יום ראשון. אולם, כאשר חל יום טוב ביום שישי או ביום ראשון, חובה לנכות מדמי הריבית סכום הניתן עבור יום עסקים אחד, ולתתו לצדקה באופן שלא יֵדעו מי הוא הנותן.
פעולות חולין שונות האסורות בשבת
* חכמינו ז"ל אסרו לקנות ולמכור בשבת, מחשש שמא יכתבו את פרטי העסקה. וכן אסרו לתת מתנות בשבת, משום שהנתינה דומה למקח וממכר.
* המדידה אסורה בשבת, אף בכלי שאינו מיועד למדידה, משום שזהו מעשה חוֹל – 'עובדין דחוֹל'. ומדידה לצורך מצוה מותרת; וצורך רפואי נחשב כצורך מצוה.
* מן הדין מותר להרהר בשבת בדברים האסורים בשבת, אשר עתיד לעשותם בחול. אולם, הרהור הגורם לטרדה ודאגה, אסור. ומצוה להמנע לחלוטין מלחשוב בעסקי החוֹל.
הלכות שבת שונות
* אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת, היא מלאכת 'הכותב'. והאיסור הוא בכל שפה שהיא, דהיינו בין בשימוש בתוכן השפה, ובין בשימוש בצורת האותיות של השפה.
* חולה הנוטה למות, המבקש שיודיעו לקרוביו באמצעות הטלפון שיבואו אליו מיד במוצאי השבת – מותר לומר לגוי לעשות כן.
* אסור לבית דין להמית בשבת את מי שהתחייב מיתה. וכתב בספר החינוך טעם למצוה זו – שרצה השי"ת לכבד את יום השבת, שגם החוטאים ינוחו בו.
* בעבר הרחוק היו מתקיימים 'ירידים', ובימי היריד החרימו רבני הקהילות את הסוחרים שלא פרעו את חובותיהם לחבריהם, והשמש היה מכריז את שמותיהם בבית הכנסת בשבת, מתוך הכתב.
* בחילול שבת בפרהסיה ובעבודה זרה, ישנה חוּמרה שאינה קיימת בכל העבירות שבתורה – שהעובר על אחת מהן, נחשב כמומר לכל התורה כולה.
עבירה על איסור כדי להציל אדם אחֵר מאיסור חמוּר יותר
* אסור לאדם לעבור על איסור קל, כדי להציל את חברו מאיסור חמור; אולם, אם חברו לא פשע בדבר, ועומד לעבור על האיסור לאונסו – מותר לעבור על איסור קל, כדי להצילו מאיסור חמור.
* מותר לחלל שבת כדי להציל אדם אחר מהמרת דתו, אולם, אסור לחלל שבת כדי להציל אדם מאיסור אחר, חמור ככל שיהיה, משום שחילול שבת עצמו הוא מהעבירות החמורות ביותר.
* גם אדם המלמד את בנו אומנות, חייב ללמדו תורה, הלכות ומוסר, לפני לימוד האומנות, וכן במקביל ללימוד האומנות.
* מותר למכור ספרי קודש בבית הכנסת, ואין בדבר זלזול בכבוד בית הכנסת, משום שהקונים מקיימים מצוה בקניית הספרים.