חפץ המשמש כבסיס לחפץ מוקצה אסור בטלטול בשבת, אולם אם הוא משמש כבסיס לחפץ המותר בטלטול, וחפץ ההיתר חשוב יותר מחפץ המוקצה - הריהו מותר בטלטול.
שולחן או מגש שהדליקו עליו נרות חנוכה - דעת הגרי"ש אלישיב שגם אם מניח עליו דבר היתר חשוב יותר, אסור לטלטלו לאחר שכבו הנרות, משום שבעת שהנרות דלקו - בבין השמשות - היה אסור להזיזם ממקום ההדלקה, (ואף במקום ההדלקה עצמו לכתחילה אין להזיזם), ואף לא להחזיקם בידו, וממילא אסור היה לטלטל גם את השולחן, וכלל הוא בידינו שדבר ש'הוקצה' לבין־השמשות, הוקצה לכל השבת; וכן דעת הגר"ח קניבסקי.
אולם לדעת הגר"נ קרליץ מותר לטלטלו, כיון שאיסור הטלטול בבין־השמשות הוא מצד הלכות חנוכה, ולא מצד הלכות 'מוקצה' של שבת, לא חל על כך הכלל שדבר שהוקצה לבין השמשות הוקצה לכל השבת, ומה גם שאף מצד הלכות חנוכה מותר לנענע מעט את הנרות (בימות החול) או את השולחן, ואם כן לא היה איסור טלטול על הבסיס בבין־השמשות.
ובשולחן שהונחו עליו נרות שבת, נעשה 'בסיס' ואסור לטלטלו; אך אם הונחו עליו מבעוד יום גם החלות או היין המיועדים לסעודה, מותר לטלטלו, משום שהחלות והיין חשובים לאדם יותר מן הנרות. ודעת החזון־איש, הגר"מ פיינשטיין והגר"ש ואזנר, שאף אם הנרות מונחים על־גבי פמוטות ששוויָם רב בהרבה משל החלות והיין - אין השולחן נחשב כבסיס לדבר האסור, כיון שמידת החשיבות נקבעת לפי מידת צורך האדם, והחלות והיין נצרכים בשבת יותר מן הפמוטות.
אולם לדעת הגרש"ז אויערבך, מידת החשיבות נקבעת לפי ערך החפצים בעיני בעליהם; אך יש שכתבו כי אף לדעתו ניתן להקל בהנחת חלות ויין על השולחן, כיון שהשולחן המיועד לסעודה נחשב בעיקר כבסיס של החפצים הנחוצים לסעודה.
[שו"ע רעז, ג, משנ"ב, יח, ושעה"צ, כ; ביאורים ומוספים דרשו, 28 ו־38; שו"ע תרעה, א, ומשנ"ב, ו-ז; ביאורים ומוספים דרשו, תרפ, 6; חוט שני חנוכה, עמ' שכ]
[שו"ע רעז, ג, משנ"ב, יח, ושעה"צ, כ; ביאורים ומוספים דרשו, 28 ו־38; שו"ע תרעה, א, ומשנ"ב, ו-ז; ביאורים ומוספים דרשו, תרפ, 6; חוט שני חנוכה, עמ' שכ]