באיזה אופן התירו לאפות לחם בתנור גדול ביו"ט? • מה הטעם שאסור להסיק התנור בעצים שנשרו מן האילן ביו"ט? • ומדוע אסור להסיק את התנור ביו"ט באופן שהעצים נפלו לתוכו בשבת? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תק"ז סעיפים א' – ג' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
מותר לאפות ביו"ט בתנורים גדולים, והחידוש בזה הוא, שאיננו חוששים שמא יאמרו שהוא אופה כמות גדולה של לחם גם לצורך ימי החול, ומבואר שכל ההיתר בזה הוא רק אם הוא צריך הרבה לחם, וכגון שהזדמנו לו הרבה אורחים, וכן מותר אם אין לו תנור קטן, ואם התנור חדש שלא הסיקו בו אש מעולם, אסור לאפות בו ביו"ט, ואפילו אם הוא ממשיך את האפייה מערב יו"ט לתוך יו"ט, אסור, והטעם, כיוון שאנו חוששים שמא התנור ייפחת, ויופסד הלחם, וימנע משמחת יו"ט, וכן יש לחשוש באפייה הראשונה משום תיקון כלי, דהיינו, שהיא מחזקת את התנור, ויש מקילים בכל אופן, וכן מותר לחמם מים במיחם גדול, ואין חשש שיאמר שמחמם הרבה מים לצורך ימי חול, וגם בזה מותר דווקא אם צריך להרבה מים חמים, או שאין לו מיחם קטן.
עצים שנשרו מן האילן ביו"ט אסור להסיק בהם את התנור משום ב' טעמים:
א. כיוון שבבין השמשות הם היו מוקצה, שהרי הם היו מחוברים.
ב. שמא יעלה ויתלוש.
ובכ"ז, אם נשרו ביו"ט בתוך התנור, מרבה עליהם עצים שהיו מוכנים לכך מערב יו"ט, כדי שלא יהיו עצי האיסור ניכרים, ובכך מבטל אותם, ואם העצים נשרו מחוץ לתנור, אסור לטלטל אותם ולהכניסם לתנור, כיוון שהם מוקצה, ואם נשרו העצים לתנור בשבת, אסור להסיק אותם ביו"ט שלאחריו ואפילו ע"י ביטול ברוב, משום שהתלישה שהעצים נתלשו בשבת מו האילן, נחשבת הכנה ליו"ט, ואין שבת מכינה ליו"ט, ויעויין בבה"ל ד"ה 'אפילו' שהביא, שלשיטת הטור, גם באופן כזה מועיל ביטול כדי שיהיו מותרים ביו"ט, ומביא מהב"ח, שהכנה משבת ליו"ט אסורה רק מדרבנן, וכיוון שכך, מועיל ביטול ברוב, ומביא מהמג"א, שכאשר נתלשו העצים מן האילן ביו"ט, והוא רוצה להשתמש בזה בשבת שלאחר יו"ט, לכו"ע האיסור בזה הוא רק מדרבנן, אבל דוחה זאת, משום שעצי היתר מוקצים בשבת, ואם התירו עצי היתר ע"י גוי וכדומה, התירו גם עצים שנשרו.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א