מהלכות חילול שבת עבור חולה 'שיש בו סכנה'
* נחלקו ראשונים אם ההיתר לחלל שבת לצורך חולה שיש בו סכנה, אמוּר גם בצורכי החולה שמניעתם אינה מסכנת אותו. ולהלכה, ראוי להחמיר בפעולות שאיסורן מדאורייתא.
* בכל מצב רפואי שאין בו סכנה, אך לדעת רופא קיים חשש שאם לא יטפלו בו בשבת – עלול להתפתח מצב של סכנה – מותר, במידת הצורך, לישראל לחלל את השבת לצורך הטיפול.
* חולה שנשקפת סכנה לחייו, אך ידוע בוודאות! כי הסכנה אינה מיידית ואין כל נחיצות לרפאו בשבת, וכגון שרופא אומר כך – אסור לחלל את השבת לצורך ריפויו.
* אם יש ויכוח בין שני רופאים בנוגע למצב רפואי אם הוא מוגדר כסכנה – יש לחלל את השבת מפני הספק; אך אם הרופא הסובר שאין סכנה בדבר מומחה יותר מחברו, אין לחלל את השבת.
* העושה מלאכה לצורך פיקוח נפש, ולאחר מכן התברר שכבר אין בה צורך – יש לו שכר טוב עבור מחשבתו הטובה, ואינו טעון כפרה על חילול השבת.
* כאשר נדרשת עשיית מלאכה בשבת לצורך הצלת נפש – לדעת השולחן ערוך, יש להעדיף את עשייתה על ידי ישראל גדול. ולדעת הרמ"א, יש להעדיף גוי; ובאין אפשרות – יש להעדיף קטן. וגם כאשר ישראל גדול עושה את המלאכה, עדיף לעשותה ב'שינוי', משום שבאופן זה האיסור הוא מדרבנן. ויש שכתב שיש להעדיף גם את עשיית המלאכה על ידי שני אנשים יחד.
* חכמינו ז"ל אמרו שכל 'מכה' באבר פנימי, נחשבת כסכנה לחיי החולה, ויש לחלל את השבת לצורך ריפויה; אלא אם כן ידוע כי לא נשקפת סכנה מיידית, וניתן להמתין למוצאי שבת.
* הופעה של 'חוֹם' גבוה – נחשבת כסימן לסכנה הנשקפת לחיי חולה. וחום המלוּוה בצמרמורת, דינו כחום גבוה.
* פעולות לשיכוך כאביו של חולה 'שיש בו סכנה', הכרוכות בעשיית מלאכה, מותרות בשבת; וכן מותר להרדים חולה לפני ניתוח בשבת, גם כשהדבר אינו הכרחי לקיום הניתוח.
* חולה 'שיש בו סכנה', שצריך לאכול בשר לרפואתו, ואין לפניו אלא בשר נבילה – יש לשחוט עבורו בהמה או עוף, ולא להאכילו את בשר הנבילה.
* חולה 'שיש בו סכנה' שצוֹם מהווה סכנה עבורו, והוא מאושפז בבית החולים שהאוכל המוגש בו אינו כשר, ויתכן שימנע מלאכול ויסתכן – מותר לעשות מלאכה כדי להביא עבורו אוכל כשר.
מהלכות חילול שבת עבור חולה ש'אין בו סכנה'
* אדם הנתון ב'סכנת אֵבָר' – מותר לישראל לומר לגוי לעשות מלאכה דאורייתא לצורך ריפויו, במידה והדבר נדרש בשבת. וכן מותר לישראל לעשות מלאכה דרבנן לצורך ריפויו.
* מי שנפלה שינו, ואם יחזירה למקומה תוך זמן קצר ויחזיקה שם, יוכל הרופא לטפל בשן לאחר השבת באופן שתשוב ו'תיקלט' – נחלקו הפוסקים אם מותר להחזירה.
* קטן, לגבי דברים הנצרכים לו מאוד, דינו כעֵין 'חולה שאין בו סכנה', דהיינו, שמותר לומר לגוי לעשות מלאכה עבור דברים אלו.