השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
מדוע אסור לקונן על מת בר"ח? • האם מותר להספיד בר"ח? • מה הטעם שבר"ח לא אומרים צידוק הדין על אדם גדול? • ומה העניין לקרוא פרשת 'ובראשי חדשיכם' • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימנים ת"כ - תכ"א במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
נשים מענות על המת, דהיינו, שכולם אומרות כאחד, וכן מטפחות, דהיינו, להכות כף אל כף, אבל אסור לקונן, דהיינו, שתהיה אחת אומרת והאחרות עונות אחריה, ואומר המ"ב, שהאיסור במקוננות הוא, כיוון שזהו עיקר ההספד, ואיסור זה בר"ח הוא כמו שאסור ביו"ט, וכל זה בסתם אדם בעלמא, אבל אם הוא תלמיד חכם, מקוננות כדרכן ביום חול, ומסיים השו"ע, שלאחר שנקבר המת, לא מענות ולא מטפחות.
כותב השו"ע, אסור להספיד בר"ח, אבל מותר לומר קדיש וצידוק הדין, כיוון שזה לא הספד, אלא זה הודאה וקבלת דין שמים, ואומר הרמ"א שלא נוהגים כך, ומבאר המ"ב שהטעם הוא כיוון שזה מרגיל להספד, וגם על חכם בפניו לא אומרים צידוק הדין, אלא דורשים עליו אם הוא 'בר הכי', ואומרים קדיש אחר הדרשה, ולא רק בר"ח, אלא גם בימים שאין אומרים בהם תחנון, לא אומרים צידוק הדין, וגם בער"ש אחר חצות, הוא מהימים שלא אומרים בהם תחנון, וא"כ גם לא אומרים בהם צידוק הדין, וכן בערב יו"ט.
כתב הט"ז, שמותר לומר צידוק הדין לאדם גדול שמת, אפילו בימים שלא אומרים בהם תחנון, וכגון בל"ג בעומר, ט"ו באב, ט"ו בשבט וכדומה, אבל בימים יותר חמורים כגון, ר"ח, חנוכה, ופורים, שהם נזכרו בתלמוד, הם חמורים יותר, לכן גם על אדם גדול אסור לומר צידוק הדין בימים הללו.
מסיים הרמ"א, י"א, שבלילה לא אומרים צידוק הדין ולא קדיש, ואומר המ"ב, שזה דווקא בלילה, אבל בבין השמשות, יכול לומר צידוק הדין וקדיש.
אחרי פרשת התמיד אומרים פרשת 'ובראשי חדשיכם', ומבאר המ"ב, שהעניין בזה הוא, לפרסם שהיום ר"ח, אבל בספרד לא נהגו לאומרה, כיוון שעתידים לקרוא אותה בס"ת, ועי"ז יתפרסם שהוא ר"ח.