האם מותר לומר לגוי לתקן את העירוב או לכבות את המזגן בבית הכנסת?

חז"ל אסרו לומר לגוי לעשות מלאכה בשבת, ואף מלאכה דרבנן. לדעת בעל העיטור, לצורך מצוה מותרת האמירה לגוי אף במלאכה דאורייתא, אך רוב הראשונים חולקים עליו, ונחלקו הפוסקים אם ניתן לסמוך על דבריו במקום 'צורך גדול'. ובמקרה שיש חשש למכשול לרבים, כגון שנקרע חוט העירוב, ולשם תיקונו נדרשת עשיית מלאכה דאורייתא – יש לסמוך על שיטת בעל העיטור ולומר לגוי לתקנו. והגר"מ פיינשטיין התיר אמירה לגוי גם לצורך תפילה וקריאת התורה בציבור, כגון במקרה שהמזגן פועל בבית־הכנסת ביום קר, וגורם לעזיבת המתפללים את בית־הכנסת; וכן מובא בשם הגר"א קוטלר. ואמירה לגוי לעשות מלאכה דרבנן – ואף מלאכה דאורייתא ב'שינוי' – לצורך מצוה – מותרת, ויתכן שהיא מותרת אף לצורך 'הידור מצוה'. אמירה זו מכונָה 'שבות דשבות', כלומר, איסור האמירה לגוי, כיתר איסורי־שבת מדרבנן, מכונֶה בשם 'שבות', וכשמדובר באמירה לעשות איסור דרבנן, הרי זה שבות דשבות. [שו"ע רעו, ב, ומשנ"ב, כד-כה; ביאורים ומוספים דרשו, 41. שו"ע שז, ה, ומשנ"ב, כ; ביאורים ומוספים דרשו, 20]