יום חמישי ח' בניסן תש"פ
האם מותר להשתמש בפסח בדגן שהוּבל בספינה?
דגן שהוּבל בספינה – אם הוא יבש וקשה, וצורתו וצבעו לא השתנו, מותר לאוכלו בפסח. במה דברים אמורים? בדגן שאוחסן במקום מקורה בחלקה העליון של הספינה, אבל דגן שאוחסן בחלקה התחתון של הספינה, שבדרך כלל מוצף במים, אסור לאוכלו בפסח, מחשש שהחמיץ.
וכך הדין גם במקרה שהדגן אוחסן בחלקה העליון של הספינה, אלא שהמקום לא היה מקורה; משום שקיים חשש כי ירדו גשמים על גבי הדגן, והחמיץ. אולם, באופן זה שבו החשש הוא למגע של מי גשמים מועטים בלבד, ניתן להקל בדיעבד במקרה שההימנעות מאכילת הדגן כרוכה בהפסד כספי גדול.
[שו"ע תסז, ג, ומשנ"ב יד]
האם ניתן לאכול בפסח מערימות הדגן שהיו בשדות בתקופת הגשמים?
בשנה גשומה מאוד, אף שהגשמים הרבים ירדו גם על ערימות הדגן שבשדות – מותר לאכול דגן זה בפסח, משום שרוב הדגן אינו מחמיץ מחמת הגשמים, וגם באותן ערימות שהגשם ירד עליהן, הסתברות רחוקה היא שהגשם חדר לבטן הערימה, ואף אם הגשם חדר לתוכה – יתכן שלא גרם לחימוץ הדגן; ולפיכך, כל עוד לא נראו בו סימני חימוץ, כגון שהגרגירים התבקעו – אנו הולכים אחר הרוב ומתירים אכילת דגן זה בפסח. אולם, הדגן שהיה מונח בראש הערימות, אסורה בפסח.
[שו"ע תסז, ד, משנ"ב טו, ושעה"צ כד; ביאורים ומוספים דרשו, 20]
האם מותר לאכול בפסח דגן שצמחה בו תוספת לאחר תלישתו?
דגן שצמח בשנה גשומה, ונמצאו בו שיבולים ש'העלו צמחים', דהיינו שצמחה בהן תוספת כלשהי מחמת לחוּת הגשמים – אם כמוּת השיבולים שלא העלו צמחים גדולה פי שישים מכמוּת השיבולים שהעלו צמחים, השיבולים שהעלו צמחים 'בטלים' בשאר בשיבולים, והכל מותר בפסח.
וכיצד בודקים את כמויות השיבולים? יש אומרים כי די בבדיקה מדגמית, על ידי נטילת כמות מסוימת מהדגן ובדיקתה שלוש פעמים; ויש שמסתפק בדבר.
וה'בית הלוי' נהג לבדוק את החיטים המיועדות למצות אחת אחת; אבל הגרי"ז מבריסק, נהג להקל בארץ ישראל, שאין הגשמים מצויים בזמן קציר החיטים, ולבודקן חופן חופן.
[שו"ע תסז, ד, ומשנ"ב טו; ביאורים ומוספים דרשו, 22]