השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
מדוע התירו להשליך זרעונים לפני התרנגולים והרי יתכן שהם יצמחו מהלחות שבקרקע? • האם שייך איסור תולש בצמחים שלא יונקים מהקרקע? • מדוע אין חיוב תולש בעציץ שאינו נקוב? • ומה השיעור של 'נקוב' בעציץ? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן של"ו סעיף ד' – סעיף ח' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אסור לאדם להשליך זרעים על קרקע לחה, שמא יצמחו מלחות הקרקע, וכן עלול להיות מצב שהם ישתרשו בקרקע, ואדם שיש לו תרנגולים שצריכים לאכול גרעינים וצריך להשליך בפניהם גרעינים באופן שהם לא יצמחו, ישליך להם בכמות מועטת לאכילת יום או יומיים, ובאופן כזה אנחנו תולים שהתרנגולים יגמרו את התרנגולים לפני שהם יספיקו לצמוח ולהשתרש בקרקע, וכן מותר באופן שישליך לפניהם את הגרעינים במקום דריסת בני אדם, ואנחנו תולים שידרסו בני אדם על הגרעינים וממילא הם לא יצמחו.
מה שאמר השו"ע שמשליך בפניהם זרעים ליום או יומיים, מדובר שזורק לפניהם בפעם אחת לשבת ואגב כך לימים הבאים, ולא שזורק להם זרעים למחר או למחרתים, כיוון שזה הכנה.
שייך איסור של עוקר דבר מגידולו גם בצמחים שאין להם יניקה מהקרקע, כגון, עשבים שעלו על אוזן הכלי מלחות הכלי, ואומר המ"ב, כגון פטריות שגדלים מהלחות ואינם יונקים מהקרקע, ובכ"ז הם חשובים כמחוברים לקרקע, ומי שתולש אותם, חייב, ומה שבעציץ שאינו נקוב לא חייבים משום תולש, הוא משום שאין דרך גידולם בכך, ולפי"ז, בצמחים שדרך גידולם היא שהם לא יונקים מהקרקע, מי שתולש אותם, חייב משום תולש.
אדם שיש לו עשבים ורוצה לשמור שלא יתייבשו, וטומן אותם בתוך עפר, וכגון עשבי בושם, כאשר יתקיימו שני תנאים, תנאי א', שלא הספיקו להשתרש בקרקע, והתנאי הב', שתחב אותם בקרקע שלא למטרת השרשה, אלא למטרת שמירה על טריותם, ואז מותר לשלוף אותם משבת, ואין בזה גם משום מוקצה, כיוון שלא מזיז את העפר בידיים, אלא רק שולף את העלים שמעל פני הקרקע, וממילא העפר זז, והוי טלטול מוקצה כלאחר יד.
אסור לתלוש בשבת מעציץ נקוב, כיוון שיש בזה איסור דאורייתא, והגדרת 'נקוב' היא, באופן שיש בו נקב כדי שורש קטן שהוא פחות מכזית, ובבה"ל יש צד, שעציץ שעשוי מעץ או מחרס, אע"פ שהם לא נקובים, דינם כנקובים, כיוון שהם יונקים מהקרקע, והתולש מהם בשבת, חייב חטאת, וגם מעציץ שאינו נקוב אסור לתלוש, גזירה אטו עציץ נקוב.
אסור לטלטל ולהגביה עציץ, ולא מיבעיא שאסור לקחת עציץ נקוב ולהניח אותו על גבי משטח שמנתק ומפסיק את יניקתו מהקרקע שאז יש בזה משום תולש, וכאשר הוא מחזיר יש בזה משום נוטע, אלא אסור גם לקחת עציץ נקוב ולהגביה אותו על יתדות, ואע"פ שאין שום דבר שמפסיק בינו לקרקע, בכ"א משהו מהיניקה נתמעט, ואיסור זה הוא גם בעציץ שאינו נקוב, גזירה אטו עציץ נקוב.