האם מותר לדבר בבית הכנסת שיחה לצורך פרנסה?
נהו העוון שגורם חלילה שבית הכנסת יהפוך חלילה לבית עבודה זרה?
האם מותר להסתתר בבית הכנסת כשיורד גשם?
כל זה ועוד בשיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
סימן קנ"א סעיף א'
– דיני קדושת בית הכנסת –
הנהגת האדם בבהכנ"ס | שיחת חולין בו | הנכנס בו מפני החמה או הגשמים | למי הותר אכילה ושתיה בבהכנ"ס? | שאר תשמישים בו
בבית הכנסת צריך לנהוג בכובד ראש, ואסור להתנהג בקלות ראש, כגון צחוק, היתול, ושיחה בטילה, והמקור לכך מהפסוק "ואהי להם למקדש מעט", בהכנ"ס מוגדר כמקדש מעט, קצת כמו בית המקדש, ובבית המקדש יש דין של מורא מקדש, וכך בבהכנ"ס צריך להתנהג בכובד ראש, המ"ב מביא בשם הסמ"ק, שבעוון קלות ראש שמתנהגים בבהכנ"ס, נהפכים בתי כנסיות להיות חלילה לבתי ע"ז.
אסור לדבר שיחה בטילה בבהכנ"ס, והמ"ב מבאר, שאין הכוונה לשיחה בטילה ממש, כי זה אסור גם מחוץ לבהכנ"ס, וכמו שמבואר באיגרת הגר"א, שעל כל דיבור בטל שאדם מדבר, הוא צריך להיקלע מקצה העולם ועד סופו, ולא מדובר על דיבורים אסורים אלא על דיבור בטל, וא"כ אומר המ"ב שכאשר מדובר על שיחה בטילה, אסור לא רק בבהכנ"ס אלא גם בחוץ, ומה שכתב השו"ע ששיחה בטילה אסורה בבהכנ"ס הכוונה לשיחת חולין כגון לצורך פרנסה, והמ"ב מאריך, שכ"ש דיבורים אסורים שבודאי אסורים לדבר בהם בבהכנ"ס, כגון לשה"ר, ושקר, וזה אסור בבהכנ"ס יותר מאשר מחוץ לבהכנ"ס, כי אינו דומה החוטא בינו לבין עצמו לחוטא בפלטין של מלך, ועוד שהוא מכשיל את הרבים, כי עי"ז מצטרפים עוד אנשים לאותם דיבורים אסורים.
אסור להיכנס לבהכנ"ס בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים, שאין זה עשוי לכך, והמ"ב אומר, שלא יועיל להיכנס ושיאמר איזה משנה או הלכה, שהרי עיקר כוונתו להינצל מהחמה ומהגשמים, אבל יש עצה שבאופן שהוא עסק בדברי תורה מחוץ לבהכנ"ס, והתחיל גשם, אז כדי שיוכל להמשיך בדברי תורה, מותר לו להיכנס לבהכנ"ס.
תלמידי חכמים ותלמידיהם, מותרים לאכול ולשתות בבהכנ"ס מדוחק, ומביא המ"ב שמדוחק הכוונה, כשאין מקום אחר, כגון, שיש ריבוי תלמידים ואין מספיק מקום לשכן את כולם, ויש פשט נוסף, שתלמידי חכמים תמיד מותר להם לאכול ולשתות בבהכנ"ס, כי תמיד אצלם זה מוגדר בדוחק, כי מה נחייב אותם? לסגור את הגמרא וללכת למקום אחר כדי לאכול ולשתות? הרי בינתיים יתבטלו מלימודם, ולכן הותר להם בבהכנ"ס, וכן מותר להם שאר תשמישים בבהכנ"ס.