האם מותר להספיד בבית הכנסת?

הדף היומי בהלכה כ"ז בתמוז סימן קנ"א סעיף א' 'וי"א' עד סעיף ו'
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

האם מותר להספיד בבית הכנסת?
המצווה שאפשר לקיים רק מלשבת בלי לעשות כלום
מי שייחד חדר בבית ללימוד האם צריך לנהוג בו קדשות ביהמ"ד?
כל זה ועוד בשיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א


סימן קנ"א סעיף א' [באמצע הסעיף]

– דיני קדושת בית הכנסת –

מעלת הישיבה בבהכנ"ס | הספדים בתוכו | מהי העצה כשצריך להיכנס בו לצורכו האישי? | יחיד שייחד ביהמ"ד בביתו האם יש בו קדושה? | שינה בבהכנ"ס ובביהמ"ד | אכילה ושתיה בהם | סעודת מצוה בביהמ"ד

בעצם הישיבה בבהכנ"ס אדם מקיים מצוה, גם אם הוא לא שונה ולא מתפלל ולא קורא.
צריך לנהוג בבהכנ"ס בכובד ראש, ואין מחשבין בהם חשבונות אא"כ אותם חשבונות הם של מצוה, כגון קופה של צדקה או פדיון שבויים, וכן אין מספידין בהם אא"כ יהיה ההספד לאחד מגדולי העיר, כלומר, שאחד מגדולי העיר נפטר לו איזה קרוב, והציבור בא לחלוק כבוד לאותו גדול בעיר ולהשתתף בהספד על הקרוב שלו, כ"ש אם מדובר בגדול העיר עצמו.

אם אדם צריך להיכנס לבהכנ"ס לצורך האישי שלו, וא"א באופן אחר, כגון לקרוא לאדם שיושב ולומד שם, יכנס ויקרא מעט, או יאמר איזה דבר הלכה, ואח"כ יקרא לו, ואז הכניסה לבהכנ"ס היא לצורך מצוה, ואם אינו יודע לקרוא או לשנות, והרי להיכנס סתם לבכהנ"ס לצורך האישי שלו אסור, יאמר לאחד מן התינוקות שיאמר לו איזה פסוק או דבר הלכה, ובזה גם יצא יד"ח, ואם אין גם תינוק, יכנס לבהכנ"ס, וישב וישהה בו, ואח"כ יצא, כיון שהישיבה בבהכנ"ס מצוה, שנאמר "אשרי יושבי ביתך", ושיעור הישיבה שתחשב למצוה היא שיעור הילוך ב' פתחים, ומבאר המ"ב שהוא שיעור ח' טפחים.

רבינו יונה מביא שמי שיושב בבהכנ"ס ניצל מהאויבים שלו, ויש מבארים את הענין, שהבכנ"ס היא כביכול שגרירות של הקב"ה, ואדם שנתפס באיזה עבירה ובסופו של דבר ללא ספק יתפסוהו, העצה היחידה היא, שיכנס לאחד מן השגרירויות של מדינה זרה, ולשלטונות אין רשות להיכנס לשם וממילא ינצל, וכך אויבים שרודפים אחרי אדם, העצה היא שיכנס לשגרירות של הקב"ה שזה בהכנ"ס, דעצם הישיבה בו היא מצוה.

סעיף ב'
יחיד שייחד חדר בביתו לצורך לימוד שלו עצמו, אין בכזה ביהמ"ד קדושה כ"כ, אלא רק בביהמ"ד המיוחד לרבים.

סעיף ג'
אין ישנים בבהכנ"ס אפילו שינת עראי, אבל בביהמ"ד מותר, המ"ב מוסיף, שלת"ח מותר לישון גם בבהכנ"ס, ובביהמ"ד מותר רק שינת עראי ולא קבע.

סעיף ד'
לצורך בהכנ"ס מותר לאכול ולישון בתוכו, ומטעם זה ישנים בליל יוה"כ בבהכנ"ס, ומבאר המ"ב, שאז צריך לשמור את הנרות שלא יכבו, ואפילו לצורך מצוה אחרת, כגון שנקבצים לעבר את השנה בבהכנ"ס, מותר לאכול שם, המ"ב מדגיש, שסתם סעודת מצוה אסור לאכול בבהכנ"ס, אלא רק סעודת עיבור השנה שהיא לא היתה סעודה גמורה, אלא היו מגישים בה פת וקטנית, אבל סעודה שיש בה שכרות אסור אפילו שהיא סעודת מצוה, כי יש בזה משום קלות ראש, ומ"מ הנוהגים להקל לעשות סעודת סיום הש"ס בביהמ"ד מפני שאין להם מקום מרווח לזה, אין למחות בידם, שיש להם על מי לסמוך.

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

לפתוח את היום ברגל ימין

הצטרפו למייל היומי של דרשו
מדהים, מרגש ומחזק.

דילוג לתוכן