היום נלמד: "מעלין בקודש ואין מורידין"
יום שלישי ה' באב תשע"ו
האם מותר לקנות ריהוט משומש מבית הכנסת?
הלכה פסוקה היא: "מעלין בקודש ואין מורידין", דהיינו, אסור להשתמש בחפץ קדושה לצורכי חול, ואף לא לצורך קדושה הפחוּתה מקדושתו של החפץ. ואף כשמכרו חפץ של קדושה, אסור להשתמש בתמורתו לרכישת חפץ שקדושתו פחוּתה. דין זה, יש אומרים שהוא מן התורה, ויש אומרים שהוא מדרבנן, ויש שמסתפק בדבר. יתֵרה מזו, אף מכירת חפץ של קדושה לצורך רכישת חפץ אחר שקדושתו שווה, אסורה מדרבנן; ואף אם כבר מכר את החפץ - רבים מהפוסקים אוסרים לרכוש בו חפץ שקדושתו שווה, אלא אם כן מדובר בספר תורה, שאין קדושה למעלה מקדושתו, ולכן מותר לרכוש בדמיו ספר תורה אחר; אך יש מתירים. [סעיף ב ו־ד, ס"ק ב, ג, י ו־יא, וביה"ל ד"ה ויש; ביאורים ומוספים דרשו, 5]
מה קדוש יותר: ספר מודפס של חמשה חומשי תורה או נביא הכתוב על גבי קלף?
כאמור, אסור להשתמש בחפץ קדושה לצורך קדושה הפחוּתה מקדושתו של החפץ, או לרכוש בדמיו חפץ שקדושתו פחוּתה. בגמרא ובדברי הפוסקים נמנו חפצי הקדושה המצויים בשבע מדרגות של קדושה, וזהו סדרם מן הקל אל החמור: א. בית כנסת. ב. בית מדרש, ארון הקודש וה'בימה', (ויש שמסתפק אם קדושת בית המדרש חמורה כשל ארון הקודש). ג. הכיסויים השונים לספר התורה - 'מעיל', 'מטפחת', וכיוצא בהם. ד. ספרי נביאים וכתובים מודפסים. ה. ספרי נביאים וכתובים הכתובים על גבי קלף כספר תורה, וספר מודפס הכולל את כל חמשה חומשי תורה. ו. חומש הכתוב בפני עצמו על גבי קלף כספר תורה, כפי שהיה מצוי בעבר, וספר תורה פסול. ז. ספר תורה. [סעיף א-ב, וס"ק ה-ו; ביאורים ומוספים דרשו, 6 ו־9; וראה שם, 11]
האם מותר להסב אולם לימוד של ישיבה לבית כנסת?
כאמור לעיל, קדושת בית מדרש - דהיינו מקום המיוחד ללימוד התורה, בין אם מתפללים בו ובין אם לא - חמורה מקדושת בית כנסת, המיועד רק לתפילה. ולכן אסור להפוך בית מדרש, כגון אולם הלימוד של ישיבה, לבית כנסת המיועד רק לתפילה. ומקום פרטי שבעליו ייעדוהו ללימודו, ואינו עומד לרשות הציבור, אינו קדוש כבית המדרש של רבים, אך חלה עליו קדושה מסוימת; ונחלקו הפוסקים אם קדושה זו חמורה מקדושת בית הכנסת, שווה לקדושתו, או פחותה הימנו. ויש מהפוסקים שהורה כי בזמננו נחשבים רוב בתי הכנסת גם כבית המדרש, כיון שהם מיועדים גם ללימוד ולומדים בהם. [סעיף א, ס"ק א, ושעה"צ ס"ק א; ביאורים ומוספים דרשו, 1 ו־3]