נתינת תבשיל מערב שבת, או בשבת, בדבר המוסיף חום, או המשמר חום, מכונָה הטמנה, ובאופנים מסוימים היא אסורה. והטמנה בתוך אוכל שבסיר - לדעת המשנה־ברורה אסורה, ולדעת החזון־איש מותרת. והפוסקים דנים בנוגע להנחת מאכל עטוף בשקית בתוך סיר ה'חמין', כנהוג בבתים רבים - אם יש בה איסור הטמנה לפי שיטת המשנה־ברורה: לדעת הגרש"ז אויערבך אין פעולה זו נחשבת כהטמנה; ולדעת הגרי"ש אלישיב, אם המאכל מקבל טעם מהתבשיל העוטף אותו, אין זו הטמנה, ואם לאו, הרי זו הטמנה. אולם לדעת הגר"ש ואזנר פעולה זו נחשבת בכל מקרה כהטמנה; וכן דעת המנחת יצחק, אך הוסיף כי אם זוהי דרך בישולו של מאכל זה, כגון 'קישקע' וכדומה, אין הנחתו בסיר נחשבת כהטמנה. ולדעת הגר"נ קרליץ, יתכן שפעולה זו נחשבת כהטמנה, אך אם העטיפה נועדה רק לשמירה על המאכל לבל יתפורר לתוך התבשיל אין זו הטמנה; ועוד ציין, כי אם המאכל מונח מעל התבשיל ואינו מכוסה בתבשיל מכל צדדיו, מותר הדבר לכל הדעות, שכן שיטת המשנה־ברורה היא שהטמנה 'במקצת' מותרת, ואילו לשיטת החזון איש - אמנם 'הטמנה במקצת' אסורה, אך אין איסור הטמנה בתוך האוכל שבסיר.
[ביאורים ומוספים 'דרשו' סימן רנז, 39, וסימן רנח, 6]