שימוש בפועל גוי בשבת
* השוכר פועל גוי בסכום קצוב למשך תקופה, לעבוד עבורו בעבודה מסוימת (הכרוכה באיסורי שבת) כאשר הוא מזדקק לה – ראוי למנעו מלעבוד בשבת, ובביתו של ישראל – חייב למנעו.
* השוכר פועל לכל עבודה שיזדקק לה – לדעת הרמ"א חייב למנעו מלעבוד בשבת במלאכה הכרוכה באיסורי שבת, ואם מקפיד שלא יתבטל יום אחד מעבודתו – חייב לכל הדעות למנעו.
הפעלת עסק באמצעות גוי בשבת
* בעבר היו השלטונות מוכרים את גביית המֶכֶס לזכיין פרטי שֶׁכּוּנָה 'מוֹכֵס'. וכתבו הפוסקים, שמוכס יהודי רשאי לשכור גוי כדי לגבות את המכס בשבתות, בקבלנות.
* ישראל שיש ברשותו בית עסק הנמצא באֵזור של גויים, אשר ההמנעות מלהפעילו בשבת היא הפסד משמעותי עבורו – התירו לו להפעילו בשבת באמצעות גוי. ועוד התירו, להפעיל גביית מכס בשבת על ידי השכרתו לגוי לכל השבתות, כאשר כל הרווח של ימי השבת שייך לגוי בלבד, כיון שבאופן זה אין הגוי עובד בשבת לצורך ישראל, שהרי הרווח כולו שלו.
* בכל מקרה שבו התירו לאדם להפעיל עֵסֶק שברשותו בשבת באמצעות גוי – אסור לישראל לשהות במקום העסק בשבת, אם מטרתו היא להשגיח על הפעלת העסק, או לשער את רווחי הגוי.
שותפות של ישראל וגוי בשבת
* ישראל וגוי השותפים בעסק, ומתכונת השותפות שעובדים בתורנות לפי ימים – יסכמו ביניהם בשעת יצירת השותפות שבשבת יעבוד הגוי לבדו, וכנגדו, יעבוד הישראל יום אחד בימי החול. ואין חוששים ל'מראית העין', שיחשדו שהגוי עובד לצורך ישראל. ואף אם חלקו של הגוי בשותפות הוא מזערי – די בכך, ובלבד שהדבר יתפרסם במקום.
* ישראל וגוי השותפים בעסק עם ההסכם הנ"ל, אך הוסיפו וסיכמו שלבסוף יחשבו את כל הרווחים כדי שחלקם יהיה שווה – הרי זה כאילו לא התנו מאומה.
* ישראל וגוי השותפים בעסק ומפעילים אותו בתורנות לפי ימים, ולא סיכמו מאומה בקשר לרווחי השבת – הגוי מפעיל את העסק בשבת, ונוטל את כל רווחי השבת. ואם סך הרווחים אינו ידוע – נוטל שביעית מכלל הרווחים.
* ישראל וגוי השותפים בעסק ועובדים יחד בכל ימי החול, והגוי עובד מדעת עצמו גם בשבתות, ללא כל דרישה מצד הישראל – רשאי הישראל לחלוק עמו בשווה את כל הרווחים, כיון שהגוי עובד בשבת לצורך עצמו, ולא כדי להרבות את חלקו של ישראל.
* ישראל וגוי השותפים בעסק שבו הם עובדים בתורנות לפי ימים, ולא סיכמו מאומה לגבי רווחי השבת – יכולים לבטל את השותפות, לחדש אותה ולסכם על ניתוק השבת מהשותפות.
* כאמור, ישראל וגוי השותפים בעסק שבו עובד כל אחד בתורנות לפי ימים – רשאי הישראל להשכיר את חלקו בימי השבת לגוי, לשוכרו כפועל שכיר בקבלנות; ואזי יוכל לחלוק ברווחי השבת.
* רשאי ישראל לתת לגוי כסף לסחור בו עבורו, או לתת לו סחורה למכור עבורו. ואף שהגוי עוסק במסחר גם בשבת, רשאי הישראל להנות אף מרווחי השבת.