יום ראשון כ' בסיון תשע"ח
האם מותר להחזיר דלת למקומה בשבת?
היום נלמד על הלכות סגירת דלת והחזרתה למקומה. הלכות אלו מתייחסות לדלתות מאולתרות, שסגירתן, או החזרתן למקומן, עלולות להֵראות סתימת פרצה, ולא כסגירת פתח בדלת, ואזי הן דומות למלאכת 'בונה' ואסורות מדרבנן.
ובכל מקרה, אין איסור אלא בהחזרת דלת למקומה ממש, דהיינו לתוך חלל הפתח – שהיא פעולה העלולה להראות כסתימת הפתח; אולם הנחת הדלת כנגד חלל הפתח, מותרת.
ודלת לא מאולתרת, כגון הדלת המצויה בפתחים בימינו – מותר כמובן לסוגרהּ, וכן להניח דלת כזו בתוך חלל הפתח. וכל ההיתרים הם כמובן במידה ואין איסור מוקצה בטלטול הדלת, וללא ביצוע הרכבה כלשהי של הדלת בפתח.
[שו"ע שיג, ג-ד, ומשנ"ב כג ו־ל; ביאורים ומוספים דרשו, 11 ו־13]
פתח שמשתמשים בו בתדירות נמוכה – האם מותר לסגור את דלתו המאולתרת?
בהמשך לאמוּר: פתח שמשתמשים בו בתדירות נמוכה, ולוֹ דלת מאולתרת, אסור לסוגרו בשבת בדלת זו, משום שבפתח כזה, החזרת דלת כזו למקומה נראית כסתימת פרצה, ודומה למלאכת 'בונה'.
ולכן, אף כאשר הדלת מורכבת ממספר חלקים ויש 'סַף' בפתח (ראה להלן) – אין לסוגרה אלא אם כן היא מחוברת לפתח, ומותקן בה ציר, או שהיה מותקן בה ציר בעבר והדבר ניכר, ואזי מותר לסוגרה אף אם הדלת נגררת על הקרקע בעת פתיחתה; ולחילופין – אם הדלת מחוברת לפתח, ובעת פתיחתה היא מוגבהת מעט מהקרקע, מותר לסוגרה אף כאשר לא הותקן בה ציר מעולם.
סיבת ההיתר בגין הציר או ההגבהה מהקרקע היא, שבאופנים אלו ניכר מאוד שמדובר בסגירת דלת ולא בסתימת פרצה.
[שו"ע שיג, ג-ד, ומשנ"ב כג, כה, כו ו־כז]
פתח שמשתמשים בו בתדירות גבוהה – האם מותר לסגור את דלתו המאולתרת?
בהמשך לאמוּר: פתח שמשתמשים בו בתדירות גבוהה, ולוֹ דלת מאולתרת, וכגון מחצלת של קנים – מותר לסוגרו בשבת בדלת זו, אף כאשר לא מותקן בה ציר, ואף אם היא נגררת על הקרקע בעת פתיחתה, (ראה לעיל). אולם, אם הדלת אינה מחוברת אל הפתח – לדעת השולחן ערוך אסור לסוגרה בשבת; ולדעת הרמ"א מותר, וכן פסקו אחרונים רבים. ומהי תדירות גבוהה? יש אומרים, לפחות פעם בשלושים יום.
ברם, אם הדלת המאולתרת עשויה מחומר העשוי לשמש לסתימת פרצה בעת בנייה, וכגון לוח עץ פשוט (= 'דִּיקְט'), ואינה מחוברת לפתח – אף לדעת המקלים אין לסוגרה אלא כשמורכבת ממספר חלקים באופן המוכיח שמשמשת כדלת, ולחילופין – כשיש לפתח 'סַף', המשמש כהיכר לכך שמדובר בפתח ודלת, ולא בפרצה שנסתמה.
[שו"ע שיג, ג-ד, משנ"ב כט, ל, לא, לב, לג ו־לו, שעה"צ כד, וביה"ל ד"ה שאין; ביאורים ומוספים דרשו, 12; וראה שעה"צ כג, וביאורים ומוספים דרשו, 14]