מה הדין בגוי שהוא אדם חשוב? │ מדוע התירו לאדם להרבות בבישול לצורך עבדו ושפחתו? │ ובאיזה אופן מותר ליהודי לאפות פת בתנור של גוי? │ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות יום טוב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ה', סימן תקי"ב סעיפים א' – ב']
הזמנת גוי לסעודת יום טוב
אסור לבשל ביום טוב עבור גוי, ומדוע? משום שנאמר בפסוק, 'אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם' – ודרשו חכמים, לכם ולא לגוי, וכמו כן, אסרו חכמים גם להזמין את הגוי לסעודת יום טוב אצל היהודי, והסיבה לכך היא, משום שחששו חכמים שמתוך רצונו הטוב של היהודי לכבד את הגוי, הוא יוסיף בבישול עבורו, ואסור, וכל זה דווקא אם הגוי בעצמו בא להתארח אצל היהודי, אבל אם הגוי לא בא בעצמו לביתו של היהודי, אלא הוא שלח את עבדו ושפחתו, או אפילו אם הגוי בא בעצמו אבל הוא בא ללא הזמנה שבזה אנחנו פחות חוששים שהיהודי ירצה לכבד את הגוי ויבוא להוסיף בבישול האוכל בשבילו, באופן כזה מותר ליהודי להאכיל את הגוי יחד איתו, ואנו לא חוששים שהיהודי יוסיף לבשל אוכל בשביל, ואפילו שהוא אדם חשוב, מותר, משום שהיהודי לא הזמין אותו, אבל זה דווקא אם הגוי בא לאחר שכבר הכין סעודתו, ויש שחולקים וסוברים, שאם הגוי הוא אדם חשוב וראוי לכבוד, חוששים שמא היהודי יוסיף בבישול בשבילו, ולכן, צריך שיאמר היהודי לגוי לפני האכילה, האם מספיק לך מה שהכנו לעצמנו? אם כן, בא ותאכל, ואינני טורח בשבילך יותר, והט"ז מכריע להלכה, שאם בא הגוי מאליו, והיהודי נותן לו לאכול בלי הזמנה והפצרה, מותר, משום שבכך אין חשש שיוסיף בבישול עבור הגוי, אבל אם היהודי מפציר בגוי שיאכל אצלו, אפילו אם הגוי בא מאליו, בכל זאת מכיוון שחביב ליהודי שהגוי יאכל אצלו, חוששים שמא יבשל עבורו סיר אחר.
בישול אוכל ביום טוב עבור עבד ושפחה
המשנה ברורה מבאר, שיש הבדל בין עבדו ושפחתו של היהודי, לבין סתם גוי שבא לבית היהודי ביום טוב בלי הזמנה, וההבדל בדין ביניהם הוא מה שכתב הרמ"א, שמותר ליהודי להוסיף בבישול עבור עבדו ושפחתו באותו סיר שמבשל בה בעצמו, אבל לשאר גוי, דהיינו, גוי שבא מעצמו להתארח בבית היהודי, אסור להוסיף באותו סיר שמבשל בה לעצמו, ומדוע? משום שהגוי עצמו מכובד בעיני היהודי, ולכן מותר ליהודי לתת לגוי רק ממה שהכין לעצמו ביום טוב, ואין חשש שמא היהודי יוסיף בבישול בשביל הגוי, אבל אסור ליהודי להרבות בשביל הגוי באותה סיר, והסיבה היא משום הגזירה שמא היהודי יבשל עבור הגוי בסיר נפרד, וכל מה שמותר בשביל עבדו ושפחתו, זה רק כאשר הטירחה היא אחת, אבל אסור להוסיף לאחר מכן עוד בשר.
אפיית פת ביום טוב עבור גוי
פרט נוסף השייך לנידון הקודם הוא, אפיית פת ביום טוב עבור גוי, ובעניין זה מסקנת האחרונים היא, שמכיוון שיש טירחה על כל ככר וככר, אין היתר בזה אפילו אם היהודי אופה הכל בתנור אחד, אלא אם כן יוכל היהודי לפייס את הגוי בדברים אחרים, ונמצא שכל הפת ראוי בשביל יהודי, שאז מותר לתת גם לגוי לאכול ממנו, וכל ההיתר הזה הוא דווקא בתנורים שלהם שהיו קטנים, ולכן אין מקום לחום להתפשט והפת נאפית יותר טוב, אבל בתנורים שלנו אסור לאפות יותר ממה שצריך.
כמו כן, יהודי שאופה פת בתנור השייך לכותי, ותמורת זה צריך לשלם לכותי פת אחת מתוך כל מה שאופה, אסור לו לייחד לכותי את הפת לפני האפייה, משום שבזה הוא גורם לעצמו לאפות פת של כותי, ויש בזה איסור בישול ביום טוב כפי שנתבאר לעיל לכם ולא לכותי, אלא צריך היהודי לאפות סתם, ולאחר האפייה יתן לכותי פת אחת.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א