דינים שונים בנוגע ללישת הבצק לְמַצּוֹת
* בגמרא נאמר, שבלישת הבצק למַצּוֹת, אין ללוש בבת אחת מעבר לכמוּת הקמח המחייבת הפרשת 'חלה', מפני שעיסוי הבצק ברציפות בשעת הלישה, מונע את חימוצו, ואילו בצק הגדול מ'שיעור חלה', אין ידֵי אדם אחד מסוגלות לעסוק בו מכל עבריו כנדרש. וראוי להחמיר בכך אף בזמננו, למרות שהכנת המצה מבוצעת בידי אנשים רבים יחד, באמצעות כלי עזר רבים, והתנורים גדולים, והכל נעשה במהירות רבה. אולם, בנוגע ללישת הבצק במכונה – כתבו הפוסקים שמאחר ויש בכוח המכונה לעסוק כראוי גם בכמוּת גדולה של בצק, ניתן ללוש בה בבת אחת גם כמוּת הגדולה משיעור חלה.
* אין להוסיף מלח לבצק של הַמַּצּוֹת; ובדיעבד, לדעת השולחן ערוך, המצות מותרות באכילה בפסח, ולדעת הרמ"א הן אסורות באכילה.
* אין לתבל את הבצק של המַצּוֹת, אך בדיעבד, המצות מותרות באכילה בפסח. ולדעת הרמ"א, מצות שתובלו בתבלין ה'פִּלְפֵּל', אסורות באכילה. ולקיום מצוַת אכילת מצה בליל הסדר, אין להשתמש אף במצה המתובלת בתבלינים אחרים.
* 'מים שלנו', שהתערבו בהם 'מים שלא לנו' – אם המים שלנו מהווים רוב בתערובת, ניתן להשתמש בהּ ללישת המצות.
מֵהלכות הפרשת חלה
* בצקים או מאפים שאין בכל אחד מהם בפני עצמו 'שיעור חלה', ניתן לצרפם בכלי אחד, על מנת שההפרשה תחול על כולם. פעולה זו מכוּנָה: 'צירוף סל'. ועטיפת מספר מאפים יחד במגבת, סדין וכדומה, דינהּ כצירוף סל. ויתכן שאף כיסוי מלמעלה בלבד נחשב כצירוף סל. וכלי שאין לו 'דפנות', כגון שולחן, או מגש שטוח – ספק הדבר אם ניתן לעשות על ידו צירוף סל. וארון המחובר לקיר – יש אומרים שאינו נחשב ככלי לענין 'צירוף סל', משום שהוא מחובר לקרקע; ויש שכתבו להקל בכך בזמן הזה, שחיוב חלה הוא מדרבנן. ומקרר או מקפיא – יש שהסתפקו אם נחשבים ככלי לענין זה, ויש אומרים שאם נפח המקרר פחות מארבעים 'סאה', דינו ככלי.
* בצקים שיש בכל אחד מהם בפני עצמו 'שיעור חלה', ניתן להפריש חלה מאחד עבור כולם אף ללא 'צירוף סל'. אולם, לכתחילה יש להניח את כל הבצקים בחדר אחד.
* חכמינו ז"ל אסרו להפריש חלה בשבת וביום טוב, אולם, בצק שנילוש ביום טוב – התירו חכמים גם להפריש ממנו חלה ביום טוב. ומי שיש ברשותו ביום טוב מיני מאפה שלא הופרשה מהם חלה בערב יום טוב – יכול להכין ביום טוב מאפה נוסף כדי להפריש ממנו עבור כולם; אך אפשרות זו קיימת רק במקרה שחפץ במאפה זה דוקא, או במאפה טרי, שאם לא כן, אסור ללוש ולאפות ביום טוב.
* הלש בצק ביום טוב של פסח, לא יפריש חלה עד לאחר האפייה, כיון שהחלה (בארץ ישראל) בזמן הזה אסורה באכילה, ואם יפריש את החלה בעודהּ בצק יאסר עליו לאפותה ביום טוב, שהרי אין בה צורך 'אוכל נפש', וללא אפייה – תחמיץ.
* מעיקר הדין, מותר לכהנים שנטהרו מ'טומאה היוצאת מגופם' ('קרי' ו'זיבה') לאכול 'חלה' בחוץ לארץ אף בזמן הזה, אך יש חולקים על כך. וכן יש לנהוג למעשה.
* אין אדם רשאי להפריש חלה מבצק או ממאפה של חבירו ללא רשותו, ואף בדיעבד, אין הפרשתו מועילה. אולם, המגבל את הבצק – למרות שלכתחילה אף הוא אינו רשאי להפריש ללא קבלת רשות, הפרשתו חלה בדיעבד.