מדוע התירו להשתמש ביום ב' של ראש השנה בלפידים שנשארו מיום א' של ראש השנה וכבו והרי הם נחשבים 'נולד' מכיוון שכעת הפתילה נוחה יותר להדלקה? • וכיצד ראוי לנהוג בעניין הכנת פתילות מיום טוב ראשון ליום טוב שני? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תק"א סעיף ז' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
כתב השו"ע, שקדים ואגוזים ותמרים שאכל אותם בערב יום טוב, מותר להדליק את האש ע"י הקליפות שלהם ביום טוב, אבל אם אכל אותם ביום טוב, אסור, ומבאר המ"ב, שהגרעינים נחשבים למוקצה, כיוון שמערב יום טוב הגרעינים היו בתוך הפרי, והיו נחשבים לחלק מהפרי, וכאשר אדם אוכל אותם ומפריד את הפרי מהגרעינים, הגרעינים נחשבים 'נולד', והם אסורים בטלטול, וכל הדין הזה הוא דווקא בתמרים חשובים שלא נשאר מהם כלום על הגרעינים, אבל תמרים רעים שנשאר מהם מעט מהאוכל, הגרעינים מותרים בטלטול אגב האוכל.
כתב הרמ"א, אע"פ שבסעיף ו' מבואר, שמותר להדליק את האש ביום טוב בכלים שלמים, זה דווקא בכלים, אבל אסור להדליק במאכלים, כיון שמאכלים אינם עומדים בכלל להסקה, אבל אגוזים ושקדים שהם בתוך הקליפה, מכיוון שהקליפה עומדת להסקה, כך האגוזים והשקדים נחשבים אגב הקליפה כעומדים להסקה.
עוד כתב הרמ"א, לפידים שנשארו מיום טוב ראשון וכבו, מותר לחזור ולהדליק אותם אפילו ביום טוב שני של ראש השנה, או ביום טוב שלאחר השבת, ומבאר המ"ב, שהיה ס"ד לומר, שמכיוון שפתילה שדלקה וכבתה היא נוחה יותר להדליק אותה, וא"כ הם נחשבים 'נולד', קמ"ל שזה לא נולד גמור, כיוון שגוף העצים או הפתילה היו בעולם, אלא שהם השתבחו יותר, וזה כבר לא נחשב נולד, ויש שהוסיפו לומר בזה, שהעצים או הפתילות שנכבו ביום א' של ראש השנה, אסורים ליום ב' של ראש השנה, מכיוון ששני הימים של ראש השנה אינם מספק, אלא הם שני ימים טובים בפני עצמם, והם כשתי קדושות, ואין קדושה אחת מכינה לחברתה, אבל הרמ"א חולק על סברא זו, ואומר שזה לא נקרא הכנה, שהרי גוף העצים או הפתילות היו בעולם, אלא שהם השתבחו, אבל לכתחילה טוב לצאת ידי כל השיטות, ולהכין מבעוד יום פתילות חדשות, ואם לא הכין, ידליק את הפתילות על הצד השני שלהם.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א