הוצאת חפצים ממקום למקום │ נשיאת משאות │ הוצאת משאות על בהמה │ הבאת עצים לביתו │ שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות יום טוב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [חלק ה' סימן תק"י סעיף ח' – סימן תקי"א סעיף ב']
אף על פי שמותר לאדם להוציא דברים ממקום למקום לצורך יום טוב, בכל זאת צריך להוציא בשינוי, ולכן, אם מביא כדי יין ממקום למקום, לא יביא אותם בסל או בקופה כדי להניח בתוכם ארבעה או חמשה כדים, ואפילו שמניח בתוכם שני כדים בלבד, אסור, אלא יביא אותם על הכתף אחד או שניים, משום שכאשר רואים שהוציא בצורה כזאת, מבינים שהביא אותם לצורך יום טוב, וכל זה דווקא כאשר מוליך ממקום למקום במקומות שמצויים בהם אנשים רבים, ולכן נראה הדבר כמעשה חול, אבל אם מוליך אותם מזווית לזווית, או מבית לבית באותה חצר, מותר בכל עניין, ואם זה באותה חצר, עדיף להוליך הרבה חביות יחד כדי לחסוך בטירחה ובהילוך.
אדם שמוליך תבן ביום טוב, לא יפשיל את הקופה לאחוריו, משום שנראה הדבר כמעשה חול, ולכן יקח אותה בידו.
משאות שרגיל לשאת אותם במוט, יישא אותם ביום טוב על הגב מאחוריו, כדי לשנות מהרגילות שלו בימי החול, ואם רגיל לשאת אותם מאחוריו, יישא אותם על הכתף, ואם רגיל לשאת אותם על הכתף, יישא אותם בידו לפניו, או יפרוס עליהם בגד, וכל זה במשא שהוא יבש כגון משא של פירות, או משא של יין, שלא שייך לגזור בזה שמא יסחוט, כיוון שאין בסחיטה זו בעיה של ליבון, אבל במשא של מים, אסור לפרוס בגד מלמעלה, כדי שלא ייפול הבגד במים והוא עלול לבוא לידי סחיטה, ואם אי אפשר, כגון שהזמין אורחים רבים וצריך למהר ולהביא לפניהם, מביא כפי שרגיל ביום חול.
אסור להוציא משא על הבהמה ביום טוב, ושני ביאורים נאמרו בטעם דין זה, או משום שלא יעשה כדרך שהוא עושה בימות החול, או משום שאדם מצווה על שביתת בהמתו ביום טוב כמו בשבת.
אסור להביא עצים ביום טוב, לא בחבל ולא בקופה ולא במחצלת, אבל מותר להביא עצים במטפחת, וכן מותר להביא בחיקו, דהיינו בשינוי, כדי שלא יעשה כפי שהוא רגיל לעשות בימות החול.
מותר לעשות מדורה ביום טוב כדי להתחמם כנגדה, וטעם ההיתר הוא, מכיוון שהותרה הבערת אש לצורך אוכל נפש, הותרה הבערת אש גם שלא לצורך אוכל נפש, אבל כל זה בתנאי שזה יהיה שווה לכל נפש,
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א