'ויכולו' וברכת 'מעֵין שבע'
* אמירת 'ויכולו' לאחר תפילת ערבית של ליל שבת, נחשבת כעין 'עדות' על מעשה בראשית; ולכן, בהתאם לדיני עדות, יש לאומרה בעמידה. וכן ראוי לאומרה יחד עם הציבור.
* לאחר תפילת ערבית של ליל שבת, אומר הש"ץ ברכת 'מעֵין שבע'. ומנהג חלק מבני אשכנז, שגם הציבור אומר חלק מהברכה, הנקרא 'מגן אבות', ואחר כך שב הש"ץ ואומרו.
* ברכת 'מעֵין שבע' אינה נאמרת אלא במניָן קבוע. ובירושלים, יש שנוהגים לומר ברכת מעין שבע אף במנין שאינו קבוע.
אמירת 'במה מדליקין'
* מנהג ישראל מימות עולם לומר פרק 'במה מדליקין' בכניסת השבת, משום שמדובר בו מענייְני הדלקת הנרות, ונזכרים בו שלושת הדברים שצריך אדם להזהיר עליהם בביתו לקראת שבת.
* בימי קדם היה המנהג לומר את פרק 'במה מדליקין' לאחר תפילת ערבית של שבת. והמנהג בדורות האחרונים לאומרו לפני תפילת ערבית. ובקהילות רבות נוהגים שלא לאומרו כלל.
* אין אומרים פרק 'במה מדליקין' בשבת חול המועד, ביום טוב שחל להיות בערב שבת, וכשחל יום טוב בשבת. ומנהג בני ספרד שלא לאומרו גם בשבת חנוכה.
טעויות בתפילת שבת
* מי שטעה בשבת והחל בתפילת שמונה עשרה של חול, ונזכר באמצע תפילתו, יסיים את הברכה שעומד בהּ, וישוב ויאמר מתחילת הברכה האמצעית של שבת.
* מי שהחל – בשבת – מתוך שיגרת לשונו לומר את ברכת 'אתה חונן', ואמר רק את המילה 'אתה' ואז נזכר שאין זה יום חול – יסיים את הברכה בהתאם לתפילה של שבת ויום טוב.
* חכמינו ז"ל אמרו שאסור לאדם לתבוע צרכיו בשבת, דהיינו שאסור לבקש בקשות פרטיות בנוסף על מה שתיקנו להתפלל בשבת. ונחלקו הפוסקים אם בכלל זה גם בקשות על עניינים רוחניים.
מהלכות קידוש
* מצוה לקדש מיד לאחר תפילת ערבית, כדי להסמיך את הקידוש ככל האפשר לכניסת השבת. ומי שאינו רעב, רשאי להמתין עד שיתאוֶה לאכול, כיון שבאופן זה מתקיימת מצוַת סעודת שבת בהידור.
* לדעת ראשונים רבים, מצות קידוש מדאורייתא היא בדיבור בלבד, דהיינו, אמירת דברים שיש בהם שבח השבת וקדושתה; וחכמים תיקנו לאומרם בנוסח מסוים של ברכה 'על הכוס', דהיינו כשלפניו כוס של יין, ובדיעבד, על הפַּת. ולדעת ראשונים רבים אחרים, אף מדאורייתא אין יוצאים ידי חובה אלא בקידוש שעל היין, או על הפת.
* מנהג קדום מימי חכמינו ז"ל לקדש בבית הכנסת עבור האורחים האוכלים ושותים בבית הכנסת ואין להם יין משל עצמם. ובימי הגאונים כבר פסקו האורחים מלאכול בבית הכנסת, ואף על פי כן תיקנו הגאונים להמשיך במנהג זה. בקהילות רבות נהגו כן עד קרוב לזמננו, אולם כיום, בכל המקומות אין מקדשים בבית הכנסת, למעֵט קהילות בודדות שעדיין נוהגות כן.
* קטן, אף כשהגיע לגיל 'חינוך', רשאי לאכול לפני קידוש, הן בשבת בבוקר והן בליל שבת; וכן רשאי לאכול בכל ימות השבוע לפני תפילת שחרית. ומותר גם להאכילו.