מדוע אסר השו"ע ביום טוב להשתמש בחתיכת עץ כדי להעמיד בה את הדלת? • ובאיזו חתיכת עץ מותר להשתמש כדי לצלות או לבשל ביום טוב? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תק"ב סעיפים ג' – ד' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
כתב השו"ע, אסור לטלטל בקעת, דהיינו, חתיכת עץ ביום טוב כדי להעמיד בה את הקדירה או את הדלת, ונחלקו הפוסקים, מדוע בקעת זו נחשבת מוקצה, האם משום שהיא לחה ואינה ראויה להסקה, או אפילו בקעת יבשה נחשבת למוקצה, שמכיוון שהיא מיוחדת להסקה, מותר להשתמש בה להסקה בלבד, ואסור לטלטל אותה לצורך דבר אחר, ודעת כמה אחרונים, שהשו"ע לשיטתו בסימן תצ"ה ס"ד, שמוקצה אסור ביום טוב, ולכן אסור לטלטל את הבקעת, אבל לפי הפוסקים המתירים מוקצה ביום טוב, מותר לסמוך בבקעת יבשה הראויה להסקה, אבל בבקעת לחה, כיוון שאינה ראויה להסקה, אסור, משום שהיא כאבנים, ובשעת הדחק, יש לסמוך להקל ולהשתמש בבקעת יבשה.
כתב הרמ"א, מותר להשתמש בבקעת יבשה כדי לצלות בה, משום שהיא ראויה להסקה, וממילא אין חילוק בין אם צולה בה ובין אם צולה על גבה, אבל בקעת לחה שאינה ראויה להסקה, אסור להסיק או לצלות בה, כיוון שאינה ראויה לגחלים, ודווקא אם ראויה לצלות עליה בלי שום תיקון, אבל אסור לתקן אותה ביום טוב כדי שתהיה הבקעת ראויה לצלות עליה.
מותר להסיק בקעת לחה במדורה עם שאר עצים יבשים, אפילו שאינה ראויה להסקה בפני עצמה.
מותר לבשל בסירים חדשים ביום טוב, ומבאר המ"ב, שיש שאסרו לבשל בסיר חדש ביום טוב בפעם הראשונה, משום שהבישול הראשון מחזק אותו, ויש בזה תיקון כלי, ויש להתיר זאת רק בשעת הדחק, אם שכח לבשל בהם לפני יום טוב ואין לו סיר אחר, והמנהג להחמיר בכל זה רק בכלים שאינם מצופים בזכוכית.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א