האם מותר לברך על ספירת העומר בלי לדעת את המניין ?

כ"ג סיון תש"פ - סימן תפ"ט- סעיף ה'- סעיף ז'
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

מה הדין אם בירך על דעת לספור ארבעה ונזכר וסיים בחמשה?ועל איזה דין בשו"ע תמהו האחרונים? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תפ"ט סעיפים ה' – ז' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

אומר השו"ע, אדם שאינו יודע כמה מספר הימים בעומר באותו יום, ושומע את חברו הנמצא לידו וסופר, ופתח ובירך על דעת שיסיים כמו שישמע מחברו, יצא יד"ח, והחידוש בזה הוא, שיצא גם יד"ח הברכה, ולכתחילה לא יברך אם אינו יודע מתחילה איזה יום היום, כיוון שאסור להפסיק אפילו בשתיקה בין הברכה למצוה יותר מכדי דיבור.

אם פתח ובירך על דעת שהיום יום ד', ונזכר וסיים בה', וכן להפך, אינו חוזר ומברך, והמ"ב מביא, שהאחרונים תמהים על דברי השו"ע, כיוון שהרישא מובן, שהרי חשב שהיום ד' ונזכר שהיום ה', וסיים בה', אבל הסיפא לא מובן, כיוון שהיום יום ד' ופתח על דעת כן, וסיים בה', והרי היום זה לא ה' ולמה יצא יד"ח ? ומביא, שהאחרונים חולקים על השו"ע וסוברים, שלא יצא יד"ח, אא"כ סיים כדין גם תוך כדי דיבור, דהיינו, גם אם בירך על דעת ד' וספר ד', אם תיקן את עצמו ואמר ה', יצא, וגם אם לא התחיל לומר שוב, היום יום ה', אלא אמר היום יום ד' ואמר אח"כ ה', יצא יד"ח.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן