האם מותר לאפות בשרי וחלבי בו זמנית בתנור אחד עם תאים נפרדים?

תנורי אפיה

מיוחד לבשר ומיוחד לחלב

• היום משתמשים בתנורי אפיה להרבה מיני מוצרים בין של בשריים ובין ומוצרים חלביים, ולכתחילה טוב שיהיה בבית תנור אפיה מיוחד לבשרי ותנור אפיה אחר מיוחד לחלבי, משום שהרבה שאלות מתעוררות כשמשתמשים באותו תנור לשניהם.
• מיקרוגל. אין להשתמש באותו מיקרוגל גם לבשר וגם לחלב, שהרי כמעט א"א להיזהר ממכשולות, ואפילו כשעוטפים המאכל שני פעמים עם פלסטיק נצמד, בדרך כלל הפלסטיק מתפוצצת באמצע ולא נשאר מכוסה לגמרי במשך שהיותו במיקרוגל, ובסוף נאסרים המאכל ו/או המיקרוגל, וכשנעשה, יש להתייעץ עם מורה הוראה האם שייך בכלל להכשירו.

תנור העשוי משני תאים

• ישנם תנורי אפיה העשויים משני תאים, ויש שמייחדים תא אחד לבשרי ותא השני לחלבי, ואעפ"כ ישנם חששות בזה, משום שלפעמים שני התאים מחוררים מאחור והאדים של שניהם מתחברים ביחד למקום אחד, וכשמשתמשים בשניהם ביחד הרי ריחא וזיעה מבשר וחלב מתערבים יחד, ויכולים לאסור את תכולת התנור, וכן לפעמים כשמשתמשים בתא התחתון גם תא העליון מתחמם ונכנסים לשאלות של בליעות ע"י הכלל של 'חם מקצתו חם כולו'.
• תנור עם הכשר. כשקונים תנור של שני תאים עם הכשר, ההכשר מוודא ששתי התאים הם פרודים לגמרי זה מזה כך שאין חשש בליעות של בשר וחלב יחד, וכן שהעליון אינו מתחמם מהתחתון.
• אחר זמן של השתמשות בתנור, לפעמים מתקלקל הגומי שנמצא על דלת התנור שסותם הדלת באופן הרמטי לתנור עצמו, וכן לפעמים כשפותחים הדלת התחתון עולה הרבה זיעה לתא העליון, ואז נהיה מצב שהאדים וזיעה עולה מתנור התחתון לתנור העליון גם כשיש הכשר על התנור, וצריך להיזהר אז על כשרות שני התאים.

הכשרת תנור

תנורים של פעם

• בזמן הגמרא השתמשו בתנורים באופן ששמו דבר הנאפה או דבר הנצלה על קרקעית התנור עצמו או על דפנותיו, ולכן כדי להכשיר התנור היה התנור צריך ליבון חמור (שו"ע יו"ד סי' צ"ז ס"ב) דהיינו עד שניצוצות ניתזין מאליה (שו"ע או"ח סי' תנ"א ס"ד), והוא חום גבוה כמו c◦400 צלזיוס (יד אהרן).

תנורים של זמנינו

• בתנורים של זמנינו בדרך כלל המאכל עצמו לא נוגע בקרקעית או בדפנותיו של התנור, אלא הכל נמצא בתבניות ונאפה או נצלה באוויר החם של התנור, ולכן בדרך הכלל תנור שמבשלים בו כגון בשר, אינו נעשה בשרי אלא ע"י ריחא או זיעה ולא מחמת נגיעת הבשר עצמו, ובמקרים רבים אין אפילו ריחא או זיעה, כגון כשהמאכל מכוסה, או שנמצא בקדירה עם דפנות וכדומה, ולכן הכשרת התנור הוא באופן יותר קל כיבואר.
• הסכמת הפוסקים שאפשר לסמוך גם על ליבון קל שהוא בערך חום של ◦c250 , שנעשה ע"י שמדליקים התנור רק בשרי שנחשב כהיתירא בלע (מ"ב סי' תנ"א סקכ"ח), שלא צריכים ליבון חמור (יד יהודה סי' צ"ז סקי"ג, שו"ת מנחת יצחק ח"ג סי' ס"ו).

מוצרי חלבי בתנור בשרי

• ברבה בתים יש להם רק תנור אחד כגון בשרי, ובהגיע ימים לפני חג השבועות רוצות הנשים לאפות מוצרי חלביים בתנור הבשרי, ורבים השואלים איך ובאיזה אופן אפשר לעשות את זה.
• הדרך המקובל והכי מהודר הוא ע"י ניקוי התנור, המתנת מעת לכת מהזמן שהשתמש בו לבשרי, ואח"כ ליבון קל לתנור ע"י שמדליקים אותו על החום הכי גבוה ששיך למשך זמן, וכיבואר.

ניקוי התנור

• תחילה צריך לנקות היטב את התנור עם חומר ניקוי חזק עד שאין שום ממשות על דופני התנור, על קרקעית התנור ועל התבניות, אבל הכתמים המעוקשים מדברים שנשרפו בעבר על הדפנות שאינם יורדים גם עם ניקוי יסודי אין צריך להורידם מאחר שאין בהם שום ממשות בעין, ואינם מעלים זיעה או ריחא, וכן משום שצדדו הפוסקים שגם ע"י ליבון קל נשרף הלכלוך (פמ"ג) ועכ"פ בודאי נפגם הטעם שבהם ע"י חומרי ניקוי.

המתנה מעת לעת

• לכתחילה צריכים גם להמתין 24 שעות מאז שהשתמשו בתנור לבשר, אפילו כשמדליקים התנור על החום הכי גבוה כדי לבשל או לאפות בו מוצרי חלב, שאע"פ שאנו נוקטים שהדלקת התנור על הכי גבוה מועיל כדי ליבון קל, מ"מ יש צדדים לומר שאינו מהווה ליבון קל, ולכן כשהדבר אפשרי טוב גם להמתין מעת לעת שיהיה התנור גם אינו בן יומו בשעה שמשתמשים בו לחלבי.
• השתמשו בינתיים לפרווה, אין תוך מעת לעת לבישול בשרי בתנור, השתמשו בתנור לפרווה, אין צריכים להתחיל את המתנת מעת לעת מחדש אלא תמיד מונים המעת לעת מאז שהשתמשו בו לבשרי.
• בשעת הדחק כשא"א להמתין 24 שעות. בשעת הדחק כשא"א להמתין מעת לעת, יש להקל ולהכשיר התנור גם בלי המתנה כלל, כי י"א שרק בהגעלה צריכים להקפיד על המתנת מעת לעת ולא בליבון.

ליבון קל

• אחרי שניקו התנור, ואחרי המתנת מעת לעת, יש להדליק התנור על חום הכי גבוה למשך שעה אחת כדי להכשיר התנור, ואז מותר להשתמש בו ומוצרים חלביים גם בלי שום כיסוי.

לא להחליף התנור משבר לחלב בתמידות

• להחליף מבשר לחלב ע"י הגעלה. יש הס"ל שהמנהג הוא שאין להכשיר כלים כדי להפוך אותם להיות סוג השני, כגון אם יש כלים שהם בשריים, אין להכשירם אפילו ע"י הגעלה כדי להשתמש בהם מכאן ולהבא לחלבי (מג"א סי' תק"ט סקי"א), משום שמאחר שכבר התרגלו שהם בשריים בקל אפשר לעשות טעות, וכן אם משתמשים בתמידות גם לבשר וגם לחלב ע"י הכשר ביניהם, בקל א"א לשכוח אם כבר הוכשרו או לא ולבוא לידי טעויות (שו"ת תח"ס יו"ד סי' ק"י).
• כלי פרווה שנעשה בשרי או חלבי. אמנם כלי פרווה שנעשה בטעות לבשרי או לחלבי, מותר לכתחילה להכשירו ולהחזירו להיות פרווה גם לפי המנהג (יד יהודה סי' צ"ז סק"א).
• להחליף תנור ע"י ליבון. דנו הפוסקים אם הקפדת מנהג זה הוא דווקא בהגעלת כלים (שער המלך פ"ד הל' יו"ט ה"ח) או גם בליבון כלים (פמ"ג א"א או"ח סי' תנ"א סק"ל), ולכן לכתחילה אין להכשיר התנור באופן תמיד מבשר לחלב שמא ישכח ויבוא לידי טעות, מ"מ כשיש צורך גדול כגון בערב שבועות שמכינים הרבה מיני מאכלי חלב, וכן ב'תשעת הימים' שיוצא שמבשלים מאכלים חלביים, מותר להכשירו פעם אחת לחלב ולהכין כל המאכלים ואז להכשירו בחזרה להשתמש למאכלי בשר, אבל אין לעשות את זה באופן תמידי.
• ולכן מי שיוצא להם לאפות ולבשל מאכלים חלביים בתוך תנור בתדירות, כדאי שיהיה להם תנור קטן כגון 'תנור טוסטר' [toster oven] לחלבי ולהשתמש בתנור העיקרי למאכלי בשר ופרווה.

תנור ב'ניקוי עצמי' [self-cleaning oven]

• תנור שיש לו הגדרה של 'ניקוי עצמי' שהחום מגיה לסביבות c◦500 , נחשב כליבון חמור, ואז לפני הכשרתו א"צ לנקותו עם חומר ניקוי וכן א"צ להמתין 24 שעות לפני הכשרתו, וכן התבניות הנמצאות בתוך התנור בשעת פעולת ה'ניקוי עצמי' יכולים להיכשר באותו זמן.

לאפות פרווה בתנור בשרי

• כשיש תנור בשרי או חלבי ורוצים לאפות בו פרווה כגון חלות לשבת וליו"ט, אע"פ שעלולים לאכול החלות עם המין השני, יכולים להכשיר התנור גם לכתחילה כדי לאפות כדי לאפות בו הפרווה.
• ניקוי התנור. כדי לאפות כגון חלות בתנור בשרי או חלבי, צריכים לוודא שהתנור נקי לגמרי שאין בו שום ממשות, ומספיק לנגב התנור אבל לא צריכים לנקותו עם חומרי ניקוי.
• המתנת 24 שעות או להכשירו. אין צריכים להמתין 24 שעות וגם להכשירו, אלא מספיק או להמתין 24 שעות שיהיה אינו בן יומו, ואז א"צ להכשירו, או שאפשר להפעיל התנור על החום הכי גבוה למשך 40 דקות ואז א"צ להמתין 24 שעות, והוא מאחר שמשתמשים בו לפרווה.

כיריים של גז [gas stove]

• לכתחילה טוב שיהיה בבית שני כיריים אחד מיוחד לחלב ואחד מיוחד לבשר, משום כל השאלות שמתעוררות כשיש רק אחד, כגון כשנשפך חלב או בשר על הכיריים, או כשהסירים נוגעות זו בזו, או כשמשפריץ חלב על קדרה של בשר וכדומה, וגם כדי לקיים העדיפות שיהיו שני חצובות נפרדות לבשר וחלב (שו"ת כתב סופר יו"ד סי' נ"ד, הגר"ש וואזנר, קובץ מבית לי ח"א עמ' כ"ט).
• מ"מ בהרבה בתים ובפרט בא"י כשהמטבחים הם קטנים ישנה רק כירה אחת, ונביא כמה הלכות השכיחות.
• חצובה אחת [grate]. מותר להשתמש באותה חצובה לקדרה של בשר ואח"כ להשתמש בה לקדרה של חלב, שהרי אין בליעה יוצא מכלי לכלי בלי רוטב (רמ"א יו"ד סי' צ"ב ס"ח) ואם אכן נשפך איזה רוטב יזהר לנגב הממשות ממה שנשפך, ולגבי הבליעות שנבלעו בחצובה, הרי האש מלבן הבליעות הבלועים בתוכו (מ"ב סי' תנ"א סקל"ד, שו"ת אג"מ יו"ד ח"א סי' נ"ט).
• כשיש חצובה אחת ובאים לשים עליו קדרה, ידקדק תמיד שתחתית הקדרה יהיה יבש לגמרי בלי רטיבות, שאם הוא רטוב, אזי יש חשש שמא בליעות יבלעו ממנו לחצובה ולהיפך, דרך הרוטב, בזמן שהחצובה חם ועדיין לא נתלבן.

כיריים מזכוכית [glass hob]

• כהיום מצוי הרבה כיריים שנעשה מזכוכית ומתחמם ע"י כח חשמל. אין להשתמש על אותו זכוכית גם לבשר וגם לחלב, שהרי אם נשפך חלב או בשר עליו, חוששים שהוא סוג זכוכית שבולע, ומאידך אין דרך להכשירו, ומ"מ מותר להשתמש בו לבשרי ופרווה או לחלבי ופרווה, אבל לא לבשר וגם לחלב אפילו אם אינו בבת אחת.
• אם יש מקום במטבח רק לכיריים אחד והוא מזכוכית, אפשר לקנות כיריים קטן נייד עם מקום לסיר אחד שאפשר להשתמש בו רק לחלבי.

קדרות בשר וחלב ביחד

• קדרות מכוסות. כשיש צורך לזה, מותר לשים קדרה של בשר וקדרה של חלב על כיריים [של גז כנ"ל] ביחד באותו זמן כשהן מכוסות שאין חשש שמא יותזו אחד לשני, ובלבד שלא יגעו זה בזה אפילו כשהם יבשים לגמרי (רמ"א סי' צ"ב ס"ח), ואם נגעו בטעות לא נאסרו אפילו אם יש קצת רטיבות (חוו"ד סי' צ"ב סק"כ).
• קדרות שאינן מכוסות. כשהקדרות אינן מכוסות, צריכים להיות בריחוק מקום באופן שאין חשש שמא יצא ניצוצות אחד לשני, וכן צריכים להיות באופן שאין האדים עולים ומתערבים יחד, ובאופן שהם מעלים אדים, צריכים להפסיק ביניהם, כגון להעמיד חתיכת נייר אלומיניום ביניהם כמחיצה.
• קדרה של בשרי ופרווה. כן צריכים להיזהר כשיש קדרה עם בשר או חלב יחד עם קדרה של פרווה על הכיריים, שלא ישפריץ על הקדרה הפרווה.
• רוטב בשר השפריץ על סיר פרווה. אם ראו איך שרוטב בשר השפריץ על סיר פרווה, צריכים להכשיר הסיר הפרווה שלא יהיה בו בליעות של בשר, ואם לא ראו שהשפריץ, לא צריכים לחשוש אולי השפריץ.
• אם השפריץ לתוך אוכל שבסיר הפרווה, בדרך כלל יש שישים באוכל נגד הטיפות, ולכן האוכל עדיין פרווה, ואם השפריץ על הסיר מבחוץ אז אם הסיר הפרווה היה על האש, צריכים להכשיר הסיר ע"י שמכניסים הצד שהשפריץ עליו למים רותחים, ואם הסיר הפרווה לא היה על האש והיה קר, אז מספיק לשפוך מים רותחים מקומקום [kettle] על מקום שהטיפות נפלו עליו.

פלטה בשרי לחלבי [hot-plate]

• מותר להשתמש בפלטה בשרי למאכלי חלבי כשהפלטה נקי ואין בו ממשות ממה שנשפך בעבר, ואם אינו נקי, אפשר לכסותו עם נייר אלומיניום עבה או שתי שכבות של נייר אלומיניום דק ואז לשים עליו מאכלי חלב.
• לעת הצורך, מותר לשים קדרות של בשר וגם קדרות של חלב על פלטה חשמלי באותו זמן, ובלבד שהקדרות יהיו יבשות מלמטה וגם יזהר שלא יגעו זה בזה כלל, ושלא ישפריץ מסיר לסיר כגון ששניהם יהיו מכוסים, או בריחוק מקום.

דברים שונים להשתמש בהם לחלבי

מיקסר פרווה להשתמש לחלבי

• מותר להשתמש במיקסר פרווה למאכלים חלביים כשכל הרכיבים קרים. וא"פ שמתחמם קצת ע"י מהירות סיבוב המיקסר, מ"מ לא מגיע לשיעור יד סולדת בו, אבל צריכים לדקדק לנקותו היטב לאחר השתמשותו שלא ישאר בו שום ממשות של חלבי

כיסה קדרות עם מגבת

• לפעמים בשבת או יו"ט מכסים הקדרות שעל האש או הפלטה עם מגבת וצריך להיזהר בזה הרבה משום שרפות ח"ו שיהיה המגבת רחוק הרבה ממקור אש ממש, וכן צריך להיזהר בשבת שלא יהיו הקדרות מכוסים מכל הצדדים שאז אסור לעשות כן אפילו מערב שבת משום הטמנה בדבר המוסיף הבל (שו"ע סי' רנ"ז ס"ח, רמ"א סי' רנ"ג ס"א).
• לכסות סירים של בשר וגם חלב. מותר לכסות קדרות בשרי וחלבי ביחד עם אותו מגבת כשכל סיר מכוסה עם המכסה שלו, וכן קדרות בשרי או חלבי עם קדרות פרווה, משום כשהקדרות מכוסים עם מכסה לא נכנס הזיעה של הקדרה לתוך המגבת (נועם הלכה סי' י"ז או ט"ו).

מפות TABKECLOTHS

• לכתחילה צריך שיהיה מפות המיוחדות לבשרי ומפות המיוחדות לחלבי, כדי שלא לבוא לאכול מאכלי בשר על המפה שאכלו עליו מאכלי גבינה (שו"ת הרשב"א ח"א סי' ע"ו), ומ"מ היום שאוכלים הכל על כלים וצלחות אינו מעכב כ"כ, ואכ"פ כשמהפכים המפה לצד השני מותר (שו"ת רדב"ז ח"ב סי' תשכ"א).
• ע"י כביסה. אם מכבסים המפה בתוך מכונת כביסה, מותר להשתמש אפילו באותו מפה למין השני, ולכן אלו שאוכלים סעודה חלבי בליל שבועות ואין להם מפה חלבי שמתאים לשלחן של שבת, יכולים להשתמש במפה הרגיל שהוא בשרי ע"י כביסה קודם.

מתוך ליקוטי ופסקי הלכות "חוקי חיים"

שע"י "חדד הוראה" בראשות הרב חיים אהרן בלייער שליט"א

דיני בשר בחלב/ במדבר [א"י] בחקותי [חו"ל] תשע"ט