מתי מותר לאכול מאכל שהביא גוי ליהודי בשני ימים טובים של גלויות שחלים בערב שבת? │ למה כשהגוי מביא דגים ביום טוב צריך להמתין איתם עד מוצאי שבת? │ ולצורך מי אפשר להקל בזה? │ תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות יום טוב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ה', סימן תקט"ו סעיף ד']
מתנה שהביא גוי ביום טוב שבארץ ישראל
גוי שהביא מתנה ליהודי ביום טוב, ביום טוב שחל בארץ ישראל, אם המתנה היא מדבר שיש במינו במחובר וצריך לתלוש אותו, או שהוא מחוסר צידה וצריך לצוד אותו, הדין הוא, שאסור לאכול אותו עד הערב, ובערב צריך להמתין שיעור זמן בכדי שיעשו, אבל גוי שהביא ליהודי מתנה כזאת ביום טוב ראשון של גלויות, נחלקו בזה השולחן ערוך והרמ"א לעיל בסעיף א', האם היא מותרת באכילה כבר בליל יום טוב שני בכדי שיעשו, או שצריך להמתין עד מוצאי יום טוב שני בכדי שיעשו, ושיטת השולחן ערוך היא, שמספיק להמתין עד ליל יום טוב שני בכדי שיעשו.
מתנה שהביא גוי בראש השנה
גוי שהביא מתנה כזאת ביום טוב ראשון של ראש השנה שחל להיות ביום חמישי, יש שהתירו לאכול אותה בליל שבת בכדי שיעשו, אבל בליל יום טוב שני של ראש השנה אי אפשר להתיר, משום שב' הימים של ראש השנה הם קדושה אחת, ויש שאסרו עד מוצאי שבת בכדי שיעשו, ולכאורה ביאור הדבר הוא, שדווקא בשני ימים טובים של גלויות התיר השולחן ערוך בליל יום טוב שני, כי ממה נפשך אחד מהימים הוא יום חול, אבל בשני ימים טובים שחלים בערב שבת, שהשבת היא בוודאי קודש ושני הימים הקודמים גם הם בוודאי קודש, כי מדובר בשני ימים של ראש השנה, צריך להמתין עד מוצאי שבת.
מתנה שהביא גוי בשני ימים טובים של גלויות
לשיטת הרמ"א, שגוי שהביא מתנה ליהודי ביום טוב ראשון, אסור להשתמש בה עד מוצאי יום טוב שני, ולא כשיטת השולחן ערוך שמתיר כבר בליל יום טוב שני, אומר הרמ"א, לשיטתנו, בשני ימים טובים של גלויות שחלים בערב שבת, שייך גם את המחלוקת הנ"ל, האם המתנה מותרת כבר בליל שבת, או שצריך להמתין עד מוצאי שבת, ולהלכה אומר הרמ"א, שאנחנו מחמירים בשני ימים של ראש השנה עד מוצאי שבת, ומקילים בשני ימים טובים של גלויות שתהיה המתנה מותרת כבר בשבת שלאחריהם, כיוון שאנו לא גוזרים שמא יאמר לגוי ביום טוב ראשון שהוא שני ימים לפני שבת להביאם בשבת, ולכן מותר בליל שבת לאחר כדי שיעשו, וכן בשני ימים טובים של גלויות שחלים ביום א' וב', והגוי הביא לו בשבת, שמותר ליהודי לאכול ביום טוב א' בערב לאחר כדי שיעשו, כיוון שאנחנו לא גוזרים שמא יאמר היהודי לגוי שיביא לו שני ימים קודם.
גוי שהביא ביום טוב מאכל שזקוק לבישול
כל זה דווקא אם הגוי הביא פירות ביום טוב ראשון שחל להיות ביום חמישי, שאז הם מותרים בשבת, משום שהם לא צריכים בישול, אבל דבר שצריך להכין ביום טוב שני לצורך השבת, כגון דגים שצריכים בישול, ובשבת אסור לבשל אותם, וגם ביום טוב אסור לבשל אותם, כי לשיטת הרמ"א הם מוקצה, הדין הוא שהם אסורים עד מוצאי שבת, אבל לצורך אורחים, מבואר ברמ"א שאפשר להקל כשיטת השולחן ערוך, שמתיר עד ליל יום טוב שני בכדי שיעשו.
השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א