האם מותר לאדם המתענה לבשל ביום טוב ?

א' כסלו תשפ"א -סימן תקכ"ז- מאמצע סעיף כ' הגה "ואם הניח עירוב"- סעיף כ"ב
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

האם אמירת נוסח העירוב מעכבת? כיצד ינהג אדם שנזכר בסעודת שחרית של יום טוב שלא הניח עירובי תבשילין? ובאיזה אופן יכול אדם לערב בתנאי?תמצית שיעור הלכה במשנה ברורה הלכות יום טוב במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה' [משנ"ב חלק ה', סימן תקכ"ז סעיף כ' ברמ"א עד סעיף כ"ב]

אמירת הנוסח בעת הנחת העירוב

מביא הרמ"א דעה הסוברת, שלא מספיק מה שאדם הניח עירובי תבשילין, אלא צריך גם לפרט ולומר את כל המלאכות שהעירובי תבשילין אמור להתיר, ולכן, אם הוא פירט בנוסח האמירה רק 'לאפויי', ולא פירט 'לבשולי ולאטמוני', מותר לו רק לאפות, ואסור לו לבשל, ויש חולקים וסוברים, שבדיעבד אפילו אם רק הניח את העירוב ולא אמר שום נוסח, יכול לסמוך עליו ולעשות את כל המלאכות מיום טוב לשבת, ולהלכה, לכתחילה יש להחמיר כסברא הראשונה שהאמירה מעכבת, ולכן, אם הוא נזכר בליל יום טוב שהוא לא אמר, יחזור ויקח את העירוב בידו ויאמר את הנוסח 'בהדין' וכו', ללא ברכה אם הוא כבר בירך בהתחלה, ואם נזכר רק בערב שבת, יעשה את העצה שמובאת בשולחן ערוך, להקנות את הקמח שלו לאחרים, ואם אין לו למי להקנות, יסמוך על הסברא האחרונה שהאמירה אינה מעכבת.

בישול ביום טוב על ידי אדם המתענה

מחדש הרמ"א, שאדם המתענה ביום טוב, אסור לו לבשל ביום טוב בשביל עצמו, כיוון שהוא מתענה, ולכן הבישול לא נחשב אצלו כצורך אוכל נפש, ממילא, כשם שאסור לו לבשל לעצמו, אסור לו לבשל עבור אחרים, ואם חל יום טוב בערב שבת, אסור לאדם המתענה לבשל מיום טוב לשבת אפילו אם הוא הניח עירובי תבשילין, משום שאסור לו לבשל, וזה דומה לאדם שלא הניח עירובי תבשילין.

נזכר בסעודת שחרית שלא הניח עירובי תבשילין

אדם שלא עשה עירובי תבשילין, ונזכר בזה רק בסעודת שחרית של יום טוב, ואין בכל העיר גדול שזיכה לכל בני העיר את העירוב, יבשל הרבה בקדירה אחת כאילו לצורך סעודת שחרית של יום טוב, וישאיר לשבת, וכן יכול ללכת מבעוד יום לחדר עם נר דלוק לצורך חיפוש איזה דבר, ויכול לטלטל אותו ולהניח אותו בכל מקום שירצה, וישאיר אותו דולק עד הלילה, ויש אומרים שמותר לו לבשל כמה קדירות, ואפילו שהוא מבשל רק לצורך שבת, אבל בתנאי שיאכל מכל קדירה וקדירה, ונחלקו הדעות, באופן שמבשל כמה מיני תבשילים בכמה קדירות, והוא טועם ביום טוב מכל קדירה וקדירה.

נחלקו הט"ז והבית מאיר, מה הדין אם בסופו של דבר הוא לא טעם מהקדירות, הט"ז מתיר, כיוון שבשעת הבישול הייתה דעתו לאכול, וממילא זה נחשב צורך יום טוב, והבית מאיר אוסר, כיוון שעיקר המטרה בבישול היא לצורך שבת, ומה שהוא טועם, זה מתיר לו, ולכן אם הוא לא טועם יש בזה בעיה, ונהגו העולם להקל כפי הדעה האחרונה, שבכמה מיני תבשילים, מותר אם הוא טועם קצת ביום טוב, ועל כל פנים אין להוסיף קולא על קולא.

נזכר ביום טוב ראשון שלא הניח עירובי תבשילין

אם נזכר ביום טוב ראשון שלא עירב, אם מדובר ביום טוב של ראש השנה, אינו יכול לערב על תנאי, אבל אם מדובר ביום טוב של גלויות, יכול לערב בתנאי, שאם היום קודש, אין צריך לערב כי מחר חול, ומותר להכין ממחר לשבת, ואם היום חול, בעירוב זה יהא שרא לן לאפויי ולבשולי, ולמחר לא צריך לומר כלום, ויש אומרים, שלא מועיל תנאי אם אין לו משהו מבושל מאתמול לצורך שבת, ולעניין ברכה, לכאורה יש מקום לומר שלא יברך, כי על הצד שהיום הראשון זה קודש והיום השני זה חול, לא צריך עירובי תבשילין, אבל מובא בהערה למשנה ברורה מהדורת 'דרשו', שאלו הסוברים שצריך לברך, זה משום שכל עירוב תבשילין של גלויות למעשה נתקן על הספק אולי היום השני הוא חול, הנה רואים, שאת הברכה על עירוב תבשילין, תיקנו חז"ל לברך גם על הספק, אז גם כאשר הוא מתנה תנאי, זה לא גרע מכל יום טוב שני של גלויות.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

סגולה לזיווג ולכל הישועות מפרשת תזריע מצורע
לקרוא ולהתפעם: היהודי הגיע מעולם האמת כדי לשלם את חובו
בדרך לקניית טלית קטן? 
הוא יודע מה הוא רוצה. ואתה?
"ערב טוב", אמר הגבוה, "קוראים לי ירחמיאל קראם, ובאתי לכאן לפגוש את הבן שלכם"
הקורונה עשתה לו רק טוב...
הערבי נדהם: "מה?! באמצע אתה מִתְּבֵּלל אתה רואה בבֶּאלֶבּון???"
שו"ת החינוך עם מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי
"אני מרגיש שהאדמה מתחתינו רועדת!", אמר לי
צפו: "במרוקו עשו זאת בקדושה וטהרה"
צפו: מרן הגר''ח קנייבסקי בכותל המערבי
וכי לזאת ייקרא "רעהו"? המצרי הזה הוא חברו של הישראלי?!
מידי שנה היה קובע עימו מחיר דמי שכירות למחסן כדי לאחסן בו את הכבשים...
הסגולה האדירה לבנים ושידוכים בליל הסדר
שידור חוזר: מעמד הכנה לליל הסדר עם הרב שלמה לוינשטיין שליט''א
סיכום מקוצר: כל מה שצריך לזכור בערב פסח שחל להיות בשבת
בסוף זה היה משתלם...
כיצד מסר ה"בבא מאיר" נפש לקיום מצוות הארבע כוסות?
רבבות לומדי הדף היומי התחילו בלימוד פרק 'ערבי פסחים'! בדיוק "שלושים יום קודם החג"!

כתבו לנו תגובה, מבטיחים לקרוא ולהגיב לכם חזרה

פוסטים נוספים

1/122
דילוג לתוכן