השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
מה החידוש בכך שמותר לשפוך מים מהבית אל הנהר? • ומדוע הקלו חז"ל בדין שאיבת מים מן הים אל הספינה בשבת? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ד' סימן שנ"ה סעיף א' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
אדם שביתו סמוך לנהר, ורוצה בשבת למלאות דלי מהנהר, ולהכניס את הדלי לתוך הבית, שלכאורה יש בזה הוצאה מרשות לרשות, שהרי הנהר הוא כרמלית, ומוציא ממנו אל הבית שהוא רה"י, מבואר בשו"ע, שבאופן שהבית הוא סמוך לנהר ויוצא מן הבית מרפסת קטנה, שיש בה נקב ודרכו היו משלשלים דלי בחבל ושואבים בו מים מהנהר, אם סביב לאותו נקב, יש מחיצות שיש בגובהם י' טפחים, וגם החלל שבין המחיצות יש בו ד' על ד' טפחים (שהרי כדי שמחיצה תחשב מחיצה, צריך שיתקיימו בה ב' תנאים: א. שבגובה המחיצות יהיה י' טפחים. ב. החלל שהמחיצות מקיפות יהיה בו ד' על ד') מותר לשלשל חבל מאותו נקב, ולשאוב מים מהנהר ולהכניס לבית, מאחר ויש מחיצות בגובה י', אנחנו אומרים, 'גוד אחית מחיצתא', דהיינו, שהוי כמו שהמחיצות יורדות עד אל תוך המים, ונמצא שהמקום בו הוא ממלא, אינו כרמלית, אלא רה"י.
כשם שמותר למלאות מהנהר, כך מותר לשפוך מים מהבית למחיצות, והחידוש בזה מבאר המ"ב, שכאשר הוא שופך מים מהבית דרך המחיצות אל הנהר, המים מתפשטים מחוץ למחיצות, וקמ"ל שהדבר מותר.
אדם המפליג בספינה, ורוצה למלאות מים מהנהר לתוך הספינה שהיא רה"י, חז"ל הקלו בספינה ואמרו, שגם אם אין במרפסת מחיצות, מותר לו לשלשל את הדלי מהנקב שבמרפסת, ולמלאות מים, ולהכניס לתוך הספינה, כיוון שאנחנו אומרים, שרואים את הדבר כמו שאנחנו כופפים את המרפסת ועושים ממנה מחיצות, ואחרי שעושים ממנה מחיצות אומרים גוד אחית, והטעם שהקלו בספינה הוא, מפני שלא רצו להכביד עליו שיעשה מחיצות בספינה, שהרי איך ישיג מחיצה בספינה? ולכן אם יש שם זיז ד' על ד' ובתוכו נקב, רואים כאילו שהוא מתקפל ונעשה מחיצות, ואחרי זה אומרים, גוד אחית מחיצתא, ושואב מים דרך הנקב.