השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א
מדוע מותר להריח הדס המחובר לקרקע ואילו שאר פירות אסור להריח בהם בעודם מחוברים? • אדם שהניח חיטים במים האם יש בזה משום זורע? • ובאיזה אופן התירו חז"ל לפתוח צינור ניקוז שנסתם ע"י עשבים? • שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ג' סימן של"ו סעיף ט' – סעיף י"א במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'
במקום פסידא, חז"ל התירו איסור דרבנן, ומביא השו"ע דוגמא לכך, כגון, צינור שמקלח את מי הגשמים מהגג לקרקע, וקשים ועשבים סתמו את הצינור, וממילא מי הגשמים נשארים על הגג, ויוצאים ומתפשטים בגג ונופלים לבית ומזיקים, וכיוון שהם יוצרים נזק בבית, התירו חז"ל למעוך ברגלו בצינעה את הקשים והעשבים, וכיוון שמתקן ע"י שינוי, לא גזרו בזה, ומביא המ"ב, שאסור להסיר את הקשים ברגליו לכאן ולכאן, ואולי משום שזה נקרא תיקון יותר משובח.
הדס מחובר מותר להריח בו כיוון שאינו ראוי לאכילה ואין חשש שיתלוש, ולהריח אפשר במחובר, אבל אתרוג או תפוח או שאר פרי המחובר לקרקע, אסור להריח בו בשבת, שחששו חז"ל, שמא כשיריח אותם בעודם מחוברים לקרקע, הוא עלול לתלוש אותם, ולאו דווקא להביא מספריים ולגזור אותם מהאילן, אלא הוא עלול לאכול אותם בעודם מחוברים, וגם זה נחשב לתלישה, שהרי הם היו מחוברים, וכעת הוא לועס אותם בפיו.
לא רק לזרוע את הגרעינים בקרקע יש בזה איסור זורע, אלא גם לשרות חיטים ושעורים במים יש בזה איסור זורע, כיוון שבתוך המים הם צומחים, ואסור אפילו בגרעין אחד, ואפילו שהם לא הצמיחו בשבת, אסור, אבל אם קודם שהצמיחו הם נאכלו ע"י בהמה וכיו"ב, לא עבר על איסור.
מותר להניח במים בשבת ענפי אילן או פרחי נוי, ואומר המ"ב, שמדובר באופן שהפרחי נוי הוכנו מבעו"י, כי אם לא כך, הם נחשבים מוקצה, ויש נידון, שהרי כתוב בסי' תרנ"ד, שמותר להחזירם בשבת לתוך המים רק כאשר הם היו בער"ש בתוך המים, וגם אז מותר להכניס אותם רק לתוך המים שהם היו ולא להוסיף מים חדשים, וכ"ש שאסור להחליף את המים, אבל אם היו מים עומדים מער"ש, אע"פ שהפרחים לא היו בתוך המים, מותר לו להניח אותם לכתחילה בתוך המים (ושלא כמו שכתוב בסי' תרנ"ד שרק אם הם היו בתוך המים מער"ש) וכל ההיתר בזה הוא רק כאשר אין בהם פרחים שנפתחים מלחלוחית המים, שאז נראה כזורע, ומסתימת דברי הרמ"א נראה שהוא לא סובר כך.