הרב משה גרין
נר שמן או כל נר אחר שחומר הבעירה שלו נוזלי – אסור להטותו או לנענעו בשבת, משום שקירוב השמן אל הפתילה מגביר את בעירת הנר, ויש בכך איסור 'מבעיר'. וגזרו חכמים שלא לקרוא לאור הנר, מחשש שמא יטה את הנר על מנת להיטיב את אורו; ואף נר מוצק שהופך לנוזל תוך כדי בעירה, נכלל בגזירה זו.
הנרות מוצקים בימינו, העשויים מחומרים משובחים הדולקים היטב, ונותרים מוצקים במשך כל זמן הבעירה, וכל שכן אור החשמל – יש אומרים שמותר לקרוא לאורם, וכן מנהג רוב ישראל; ויש אומרים שאין לקרוא לאורם.
ולדעת המתירים, אם דולקים במקום אחד נרות שמן יחד עם נרות אלו, או עם אור החשמל – מותר לקרוא אף לאור נרות השמן, כיון שאם יכהה אורם, די באור הנרות האחרים ובאור החשמל, ואין חשש שיטה את נרות השמן.
ומנורת חשמל שניתן להגביר את עוצמתה באמצעות 'עַמְעָם' (דִּימֶר) – נחלקו הפוסקים אם מותר לקרוא לאורהּ.
[שו"ע רעה, א, משנ"ב, א ו ד, וביה"ל ד"ה וכן; ביאורים ומוספים דרשו, 9, 14 ו־24]