האם מותר ביו"ט לאכול חלות שלא הופרשה מהן חלה ?

ג' אלול תש"פ - סימן תק"ו- מאמצע סעיף ג' "ומותר לאפות הפת"- סעיף ד'
הורדת השיעור לצפיההורדת השיעור לשמיעה

מה היא העצה שנתן הרמ"א לתקן ביו"ט עיסה שלש מערב יו"ט ולא הופרשה ממנה חלה?מדוע אסור לאפות או לשרוף חלה טמאה ביו"ט?ומה הפתרון שיש לזה? שיעור הלכה מעניין במשנה ברורה חלק ה' סימן תק"ו סעיף ג' ברמ"א – ד' במסגרת לימוד 'דף היומי בהלכה'

כתב הרמ"א, מותר לאפות את הפת ביו"ט ע"י שיאכל ממנו, ואח"כ יפריש חלה, ודבריו של הרמ"א הם המשך למה שכתוב קודם לכן, לעניין עיסה שנילושה ביו"ט עצמו, שמכיוון שלא הייתה אפשרות להפריש ממנה חלה בערב יו"ט כיוון שעדיין העיסה לא נילושה, באופן כזה מותר להפריש ממנה חלה ביו"ט עצמו, אבל עיסה שנילושה או נאפתה כבר בערב יו"ט, ומשום מה הוא לא הפריש ממנה חלה, באופן כזה אסור להפריש ממנה חלה ביו"ט, מכיוון שהעיסה הייתה ראויה להפרשת חלה כבר מערב יו"ט, ולכן התקנה בזה היא, שאוכל מהעיסה, ומשאיר ממנה קצת, ומזה מפריש חלה במוצאי יו"ט, כיוון שחלת חו"ל אפשר לאכול ואח"כ להפריש, ומותר לאפות את כל העיסה, אע"פ שחלק ממנה הוא לא אוכל אלא משאיר לחלה, ויש ב' טעמים להיתר הזה: א. אי אפשר לחלק ולהפריד ביו"ט את החלה מהעיסה, שהרי אסור להפריש חלה ביו"ט. ב. חלה בזמן הזה היא דבר מועט, ובזה שהוא אופה גם את החלק המועט של החלה, הוא לא גורם בזה טירחה יתירה, ומותר.

הרמ"א נותן עצה נוספת לתקן את העיסה שהוא לש מערב יו"ט ואסור לו להפריש ממנה חלה כיוון שהיה לו אפשרות לתקן אותה כבר מערב יו"ט, והעצה בזה היא, שילוש עיסה נוספת ביו"ט, שהרי אם רוצה פת חמה, או שצריך עיסה נוספת, מותר לו ללוש ביו"ט עיסה, ואח"כ יפריש חלה מהעיסה החדשה שהוא לש, ויפריש את אותה חלה גם על העיסה שהוא לש כבר מערב יו"ט, ואינו צריך לצרף את שתי העיסות יחד, כיוון שבכל עיסה יש שיעור חלה בפני עצמה, וכל זה דווקא אם יש בעיסה החדשה שיעור חלה בפני עצמה, בלי לצרף אליה את החלה הראשונה, ויש מקילים, שאפילו אם אין בעיסה החדשה שיעור חלה, מצרף שתי העיסות בסל, ובמקום הדחק יש להקל.

כתב השו"ע, אדם שמפריש חלה טמאה ביו"ט, לא יאפה אותה, משום שהיא אסורה באכילה ובטלטול, וכן לא ישרוף אותה, כיוון שלא שורפים קדשים ביו"ט, ואע"פ ששריפת חלה טמאה היא מצוה, ומדוע זה לא דוחה את האיסור שריפה ביו"ט ? בכ"ז זה לא דוחה יו"ט, כיוון שיו"ט הוא עשה ולא תעשה, ולכן מחכה עד הערב, ושורף אותה, ומיד כשקרא לעיסה שם 'חלה', ועדיין היא בידו, מותר לו לטלטל אותה לכל מקום שירצה, ומניח אותה שם עד חוה"מ, ואז שורף אותה, ובבה"ל דן, האם אפשר לשרוף את העיסה בלילה, שהרי אין שורפים קדשים בלילה.

במקום שנוהגים לתת את העיסה לכהן, מותר לתת לכהן והוא אופה את העיסה, כיוון שזה לצורך הכהן, אבל במקום שלא נותנים את העיסה לכהן, יש בעיה להתעסק עם החלה הזאת.

השיעור המרתק בדף היומי בהלכה
מאת הרב אריה זילברשטיין שליט"א

קראתם? נהנתם? נשמח מאוד אם תשאירו לנו תגובה, הארות והערות יתקבלו בברכה

פוסטים נוספים

דילוג לתוכן