האם מותר בט' באב, לאחל לחברו 'מזל טוב' או 'רפואה שלמה' או לומר לו 'להתראות'?
איסור שאילת שלום בתשעה באב, נפסק בשו"ע (סי' תקנד סעיף כ) שאין שאילת שלום בתשעה באב, ואם ישנו אחד שאינו יודע ואומר לך שלום יש להשיבו בשפה רפה ובכובד ראש.
באיסור זה של שאילת שלום, כתב המשנה ברורה (ס"ק מא) שנכלל גם אמירת 'בוקר טוב' לחברו.
מכח הלכה זו, דנו בפוסקים להתיר לכאורה כל איחול לחברו שאין בו שאילת שלום אלא ברכה, וכגון אמירת 'מזל טוב' לחברו שיש לו שמחה וכדו', שכתב השלמת חיים וכן הגשר החיים, לענין אבל שאסור בשאילת שלום, שלומר 'מזל טוב' מותר, כיון שאין זה שאילת שלום אלא ברכה לחברו. וכן מובא בשם הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך, והגאון רבי יוסף שלום אלישיב אף התיר לומר 'מזל טוב' בלחיצת יד.
אכן דעת הגאון רבי משה פיינשטיין, שאין לומר לחברו 'מזל טוב', אלא לאחר חצות היום, כדי שלא יסיח דעתו מן האבלות.
וכן לאחל 'רפואה שלמה' בתשעה באב, דעת הגשר החיים לענין אבל, שמותר לאחל לו 'רפואה שלמה', כי אינה שאילת שלום אלא ברכה, וכן כתב הגאון רבי צבי פסק פרנק, לענין מקומות שנוהגים לאחל לאבלים חיים ארוכים ונותנים להם יד, שאין בזה איסור שאילת שלום לאבל, כיון שזו רק ברכה.
אכן, לענין מה שנוהגים כשנפרדים האחד מחברו לומר 'להתראות', דעת הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך, שיותר טוב שלא לומר סתם 'להתראות' [שנראה יותר כשאילת שלום], ויאמר נוסח 'שנזכה להתראות בבנין בית המקדש'.
האם נוהגים לאחוז את חוטי הציצית בתשעה באב, בעת אמירת 'ברוך שאמר' או 'קריאת שמע'?
נוהגים לאחוז בחוטי הציצית כשאומרים ברוך שאמר וכשקוראים קריאת שמע.
ויש לברר כיון שבתשעה באב נפסק בשו"ע (סימן תקנה סעיף א) שנוהגים שלא מתעטפים בטלית בתשעה באב, אלא מניחים טלית קטן תחת בגדיו, ומביא המשנה ברורה (ס"ק ב) שכתוב "ביזע אמרתו" זו טלית, א"כ כיון שיש ענין להצניע הציצית, א"כ האם מותר לקיים המנהג לאחוז הציציות בברכת 'ברוך שאמר' או בעת קריאת שמע?
בקובץ מבית לוי, הביא שהמנהג שלא לאחוז את חוטי הציצית בתעשה באב בברוך שאמר ובקריאת שמע, וכן היא דעת הגאון רבי ניסים קרליץ.
אכן, בספר נטעי גבריאל, הביא שמנהג המהרי"ץ דושינסקיא היה לאחוז את הציצית אף בתשעה באב בברכות אלו, וכן דעת הגאון רבי חיים קניבסקי שמסתבר שמותר לאחוז חוטי הציצית בברכות אלו.
האם מותר לישון קודם תפילת מנחה בתשעה באב כיון שלא הניח תפילין?
נוהגין שלא להניח תפילין בתשעה באב, אלא בתפילת מנחה, כך פסק השו"ע בסימן תקנה סע' א.
דין זה מעורר שאלה מעניינת, הרי נפסק להלכה שאין לאכול או לישון קודם קיום מצוה שמא ישכח [ראה סימן רלה ס"ק טז-יז], וא"כ כיון שהגיע זמן מנחה, הרי הוא מחוייב הנחת תפילין, ולכאורה יהיה אסור לישן עד שיניח תפילין?
אכן, בספר נחלת אליהו להגר"א דושניצר (סי' יט) כתב שאסור לישון בתשעה באב קודם שמניח תפילין [ומסתימת לשונו משמע שהאיסור הוא גם קדום שהגיע זמן מנחה. אלא שהסתפק שם, האם מועיל להניח שומר בשביל שיותר לו לישון.
מאידך, דעת הגרי"ש אלישיב (הלכות ומנהגי בין המצרים פ"ז הערה 71*) שמותר לישון, וטעמו שכיון שבתשעה באב אנו פטורים ממצות תפילין עד שעת מנחה, א"כ כיון שאין חיוב מצוה אז אין אסור אכילה ושינה, אלא משהגיע זמן חיוב המצוה. ודעת הגר"ח קניבסקי (תורת המועדים ס"ק ד) שמשהגיע זמן המנחה לא ילך לישון אל א"כ ימנה שומר [אכן כתב שם, שלדעת הגרי"ש אלישיב, יהיה מותר לישון אף משהגיע זמן המנחה, משום שלדעת כמה מהראשונים אין חיוב כלל להניח תפילין בתשאה באב, ולענין זה אפשר לסמוך עליהם].