הרב צבי וינברג
"וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ עָלָיו" (במדבר כ"ז, כ') ברש"י מביא מבבא בתרא (עה.) ונתתה "מהודך" עליו ולא כל הודך, זקנים שבאותו הדור אמרו פני משה כפני חמה פני יהושע כפני לבנה. וב"יערות דבש" (חלק ב' דרוש ד') כ' ששיטת ר"ת שכל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר היה הענן מכסה אותם ביום ועמוד האש לילה, ולא ראו שמש ביום ולא ירח בלילה, ומוסיף שצריך לומר שלא רק בתוך הענן לא היו רואים, אלא בכל המדבר אפילו לחוץ הענן, לא היו רואים אותה, עי"ש שמוכיח זאת.
ולפי"ז כ' שם לפרש מאי דאמרינן בבבא בתרא (עה.) "זקנים שבדור שאמרו פני משה כפני חמה" דקשה מדוע דוקא "זקנים" שבדור היו צריכים לומר זאת, וכי הצעירים לא יכלו להבחין זאת, וכ' לפי הנ"ל כי הדור הנולדים במדבר לא ידעו, כי לא ראו את השמש כלל, לכן היו צריכים זקנים שיאמרו כן.
הרמב"ם בפרקי ההצלחה, כ' "ואתה אחי תדע שהירח הוא אחד מו' אלפים ות"ת [6800] חלקים מהשמש כפי מה שביארו הטבעיים, וראה שיעור יהושע והשגתו אל מה שהשיג מרע"ה".